צוואה שכיב מרע

צוואת שכיב מרע –  כל מה שצריך לדעת

צוואת שכיב מרע היא צוואה שנאמרת בעל פה כאשר המצווה רואה את עצמו אל מול פני המוות, כשהוא חולה או פצוע ומאמין שלא ייצא בחיים ממצבו.

צוואת שכיב מרע: הדרישות הפורמליות על פי חוק הירושה ופרשנות הפסיקה:

צוואת שכיב מרע מהווה חריג מרכזי לכללי עריכת צוואות, והיא נועדה לאפשר לאדם המצוי בסכנת חיים ממשית בעקבות מחלה, ניתוח, תאונה וכיוצא בזה, כאר אין לו את הזמן או היכולת להגיע לעורך דין לערכית צוואה רגילה אך הוא מעוניין להביע את רצונו האחרון גם ללא מסמך חתום ולכן החוק מאפשר לו לערוך את צוואתו בעל-פה. סעיף 23 לחוק הירושה, תשכ״ה – 1965, מסדיר את התנאים המיוחדים לעריכת צוואה זו, התקפים רק בנסיבות חריגות של “שכיב מרע“.

המסגרת הנורמטיבית: סעיף 23 לחוק הירושה:

החוק מאפשר לאדם הנוטה למות למסור את רצונו בעל־פה, בפני שני עדים הכשירים להעיד. מסירת הדברים בעל־פה היא לב ההסדר, אך היא מחייבת עיגון מיידי במסמך כתוב על מנת לשמור על אמינותם, כך שהעדים חייבים לתעד את דברי המצווה מוקדם ככל הניתן.

רישום זיכרון הדברים – דרישה מהותית:

סעיף 23(ב) קובע כי דברי המצווה יירשמו בזיכרון דברים, בידי אחד העדים או אדם אחר בנוכחותם, וייחתמו בידי העדים. תכלית הרישום היא הנצחת רצונו המדויק של המצווה והגנה מפני עיוות או שינוי עתידי של הדברים.

הפסיקה הדגישה כי דרישה זו איננה טכנית בלבד, אלא מהותית. ללא זיכרון דברים חתום כדין – צוואת השכיב מרע לרוב לא תעמוד.

דרישת הסמיכות – פרשנות הפסיקה:

בתי המשפט פיתחו את דרישת הסמיכות כרכיב בסיסי בהערכת תוקפה של צוואת שכיב מרע. על פי הפרשנות:

רישום זיכרון הדברים חייב להיעשות מיד, או לפחות סמוך מאוד למועד מסירת הצוואה.

ההיגיון: ככל שהרישום מתרחק ממועד הצוואה – גדל החשש לעיוות, חוסר דיוק, או פגיעה באמיתות הרצון “בישול” הציווי כך שיקבל אופי של פרשנות שונה ממה שלה התכוון המצווה. עיכוב לא מוסבר בעריכת הצוואה בכתב עלול להביא לפסילת הצוואה.

הפקדת זיכרון הדברים בידי הרשם:

סעיף 23(ג) קובע כי יש להפקיד את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה “בהקדם האפשרי“. גם כאן הפסיקה קובעת כי על העדים לפעול ללא דיחוי.

הנה כי כן, על העדים לתעד את דברי המצווה בכתב ללא דיחוי ולפעול להפקיד את הפרוטוקול אותו כתבו אצל הרשם לענייני ירושה מוקדם ככל הניתן ובכך למעשה יוצרים את מסמך צוואת השכיב מרע. שני התנאים הם תנאים מצטברים הכרחיים.

ביטול הצוואה במקרה של החלמה:

סעיף 23(ד) מורה כי אם המצווה החלים, בטלה צוואת שכיב מרע. הרציונל ברור: בהיעדר סכנת חיים, יכול המצווה לערוך צוואה רגילה. עיננו הרואות, ככל והאדם המצווה החלים והשתחרר מבית החולים הרי שאין לצוואתו כל תוקף וככל והוא יחפוץ בכך יוכל לערוך צוואה בכל אחת מהדרכים המוגדרות בחוק.

סעיף 25 לחוק הירושה – סמכות תיקון ו”הצלה” של צוואות פגומות

לצד הדרישות הקפדניות של סעיף 23, המחוקק העניק לבית המשפט כלי גמיש ורחב לשמירה על רצון המצווה: סעיף 25 לחוק הירושה.

סעיף זה מאפשר לבית המשפט לתקן פגם בצוואה – לרבות בצוואת שכיב מרע – ולקבוע כי הצוואה תקפה למרות אי עמידה בדרישות פורמליות, וזאת כאשר הוכח ברמה מספקת כי:

הצוואה אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, אין חשש להשפעה בלתי הוגנת, זיוף או טעות מהותית אחרת המהווה עילה לפסילתה.

המשמעות:

גם אם נפלה בצוואת שכיב מרע טעות מסוימת, או שלא מולאה דרישה טכנית כלשהי, בית המשפט רשאי להציל את הצוואה ולקיים אותה, כל עוד השתכנע כי מדובר ברצון אותנטי של המצווה.

עם זאת, חשוב להדגיש:

ביחס לצוואות שכיב מרע – בתי המשפט נוטים להקפיד יותר ולבחון בזהירות את הפעלת סעיף 25, בשל הרגישות והחריגות של צורה זו.

לסיכום

צוואת שכיב מרע היא כלי משפטי חיוני במצבי חירום, כאשר האדם רואה עצמו כמי שעומד לסיים את חייו ורוצה לצוות מה יעשה ברכושו, אך דרישותיה הפורמליות מחמירות: מסירה בעל־פה בפני שני עדים, רישום מיידי של זיכרון דברים, הפקדתו אצל הרשם וביטולה במקרה של החלמה. עם זאת, סעיף 25 מאפשר לבית המשפט – במקרים המתאימים וכאשר מוגשת התנגדות לקיומה של הצוואה – לתקן פגמים מסוימים בצוואה ולתת לה תוקף כאשר שוכנע כי משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

לייעוץ משפטי מקצועי בתחום צוואות וירושות:

עריכת צוואת שכיב מרע או התמודדות עם בקשה לקיום צוואה מסוג זה דורשות מומחיות, זהירות ודיוק משפטי רב. משרדנו מתמחה בדיני ירושה וצוואות ומלווה לקוחות במצבים מורכבים ורגישים, תוך מתן יחס אישי ושמירה קפדנית על רצון המצווה.

לייעוץ משפטי מקיף ומותאם אישית – ניתן לפנות למשרדנו, ונשמח לסייע בכל צורך.

יוסף עזרא ושות’ חברת עורכי דין מתמחים בתחום הצוואות ודיני הירושה.