שלבים בפשיטת רגל

החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לפעול לביטול עיקולים והסרת הגבלות תוך 24 שעות ואף פחות.

בעקבות החוק החדש, השתנתה תפיסת העולם והחוק רואה ערך עליון בשיקומו הכלכלי של החייב ומכאן שהוא מקל על החייבים ומגביל את הנושים ביכולת הפעולה שלהם.

החוק החדש מאפשר קבלת הפטר תוך שנה מפתיחת ההליך תוך התייחסות לגובה ההכנסות ולא לגובה החוב.

החוק החדש, כחלק משינוי המגמה והתפיסה, אימץ מונחים חדשים המעידים על תפיסה חדשה

המונחים הישנים הוחלפו: פשיטת רגל הפך לחדלות פירעון, החייב הפך ליחיד, כונס הנכסים הפך לממונה על חדלות הפירעון, המנהל המיוחד הפך לבעל התפקיד.

שינוי המונחים מראה על שינוי בתפיסת אלה שנקלעו למשבר ולא רואים בהם עוד כמי שעשו מעשה הראוי לגנאי, אלא כאלה הראויים להליך של הבראה כלכלית והליך שיקום למען חזרתם לחיים נורמטיביים, תוך פתיחת דף חדש בחייהם.

הליך השיקום הכלכלי הינו חלק מהאינטרס של החברה.

המידע שערכנו כאן עבורכם, יעזור להבין את השלבים השונים של הליך פשיטת הרגל או בשמו העדכני – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הגשת הבקשה למתן צו לפשיטת רגל ובחינתה

הליכי פשיטת הרגל נפתחים בהגשת בקשה לכונס הנכסים הרשמי. הכונס מקבל את הבקשה אותה מתכוון החייב להגיש לבית המשפט בצירוף כל הדוחות וטפסים שפורטו לעיל. הכונס הרשמי בוחן את הבקשה כאשר הוא בוחן את מצבו ועברו הכלכלי של החייב בהסתמך על המסמכים והנתונים שצורפו ופורטו בבקשה, בוחן את נסיבות הסתבכותו הכלכלית ויעילות הליך פשיטת הרגל עבור המבקש.

בתום הליך הבדיקה, מביע כונס הנכסים הרשמי את עמדתו בכל הנוגע לבקשת החייב. כונס הנכסים צריך לאשר את ההליך. ככל וכונס הנכסים הרשמי מאשר את התאמת החייב להליך פשיטת הרגל נפתח תיק במשרד כונס הנכסים הרשמי, החייב נדרש לשלם את האגרה ולהמציא אישור על ביצוע התשלום. לאחר ביצוע תשלום האגרה, נפתחים הליכי פשיטת רגל באמצעות הגשת הבקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל ובצירוף אישורי הכונס הרשמי לבית המשפט המחוזי שבאזור מגורי החייב.

עם פתיחת התיק, מתבקש כונס הנכסים להביע עמדתו בנוגע להליך בין היתר מתבקש הכונס להודיע לבית המשפט האם הוא מסכים או מתנגד למתן צו כינוס, ממליץ לבית המשפט על מינוי מנהל מיוחד וזהותו, כמו-כן, בהתאם לנתונים הכלכליים של החייב הוא ממליץ על גובה צו התשלומים שיהא על החייב לשלם במסגרת הליכי פשיטת הרגל. עם הגשת עמדת כונס הנכסים הרשמי מאשר בית המשפט את הבקשה ונותן צו כינוס והנחיות מפורטות לגבי ההליך. עם מתן צו הכינוס ניתן גם צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב.

מתן צו כינוס נכסים ומינוי מנהל מיוחד לנכסיי החייב

לאחר פתיחת הליכי פשיטת הרגל וקבלת עמדת כונס הנכסים הרשמי מקבל בית המשפט החלטה בכל הנוגע לכינוס נכסיי החייב ומינוי מנהל מיוחד לנכסיו של החייב.

עם אישור בקשת החייב, נותן בית המשפט צו כינוס נכסים. במסגרת צו הכינוס בית המשפט קובע בית המשפט את גובה צו התשלומים שעל החייב לשלם במהלך הליך פשיטת הרגל, מוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ, מוציא צו לעיכוב הליכים כללי כנגד החייב, מורה על עיכוב הליכים בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד החייב, מורה על עיכוב הליכים בכל הנוגע לפתיחת תיקים חדשים ו/או הליכים משפטיים כנגד החייב, מורה לחייב לבצע פעולות שונות ובין היתר, מורה על הגשת דוחות דו חודשיים בהם מפרט החייב את הכנסותיו והוצאותיו.

בית המשפט מורה לחייב ליצור קשר עם המנהל המיוחד שהתמנה ולשתף איתו פעולה, מטיל על החייב הגבלות שונות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל וכן רשאי בית המשפט לקבל החלטות שונות וקובע מועד לדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל. על החייב להמציא את צו הכינוס לכל הנושים שלו בדואר רשום ולהמציא אישורי מסירה למנהל המיוחד.

מינוי מנהל מיוחד וקביעת צו תשלומים

במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ובהמלצת כונס הנכסים הרשמי, ממנה בית המשפט בעל תפקיד המכונה מנהל מיוחד.

כמנהל מיוחד מתמנה עורך דין שהוכשר לכך ע”י כונס הנכסים הרשמי ותפקידו לסייע לכונס במילוי תפקידיו כפי שנקבעו בחוק. תפקידו של המנהל המיוחד לדאוג לאינטרסים של הנושים והוא אמון על גביית החובות מאת החייב ולמעשה אחראי על כל נכסיו של החייב. על המנהל המיוחד מוטלת האחריות לחקור את החייב בכל הנוגע למצבו הכלכלי, נסיבות הסתבכותו הכלכלית והנסיבות שהובילו אותו למצב של פשיטת רגל, עליו לבחון את מצב נכסיו וזכויותיו השונות.

המנהל המיוחד רשאי לקבל פרטים מכל מקור רלוונטי והוא מתחקה אחר נכסיו של החייב ב-10 הנים שקדמו למועד בו הגיש החייב בקשה לפשיטת רגל וכן באשר ליכולתו לעמוד בצו התשלומים שנקבע ולפרוע את חובותיו.

לקראת מועד הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל, מגיש המנהל המיוחד דו”ח ומביע את עמדתו בכל הנוגע לחייב, לתום הלב ושיתוף הפעולה, אורח החיים ומידת התאמתו להליך ונותן לבית המשפט המלצה בנוגע להכרזה על החייב כפושט רגל, מפרט את נכסיו וזכויותיו של החייב ומציע את תכנית הפירעון לצורך קבלת הפטר.

הגשת תביעות חוב

כל נושה שביום מתן צו הכינוס היה לחייב חוב כלפיו רשאי להגיש תביעת חוב לכונס הרשמי וזאת תוך שישה חודשים מהמועד בו ניתן צו הכינוס.

חוב כזה נחשב ל “חוב בר תביעה בפשיטת רגל”. הגשת תביעת חוב מעניקה לנושה מעמד בהליך ובדרך זו יוכל לקבל דיבידנד מקופת הכינוס ולהיות שותף במימוש נכסיו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. כל תביעות החוב שמוגשות לכונס הרשמי נבדקות לקראת הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל. המנהל המיוחד בודק בקפידה את כל תביעות החוב שהוגשו ובתום הבדיקה מחליט לאשר באופן מלא או חלקי או לדחות את תביעות החוב.

נושה שלא יגיש תביעת חוב בזמן עלול לאבד את זכותו להיות שותף בהליך ועם מתן צו ההפטר לא יכול לתבוע עוד את החייב בגין חובות אלה. נושה שיגיש תביעת חוב לאחר חלוף המועד ייאלץ לבקש מהכונס הרשמי אורכה ויוכל להגיש תביעת חוב רק ככל וזו תאושר. כונס הנכסים הרשמי לא חייב לאשר מתן ארכה וזו תאושר רק במקרים מיוחדים המצדיקים זאת. נושה שלא הגיש תביעת חוב לא יוכל להשתתף באסיפת הנושים על אף שההפטר יחול עליו.

דיון בבקשת החייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל

לאחר שנפתח הליך פשיטת רגל בבית המשפט ובמסגרת אישור הבקשה ומתן צו הכינוס קובע בית המשפט מועד לדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל.

בעקבות הרפורמה אותה הנהיג כונס הנכסים הרשמי בתחום פשיטת הרגל ועל מנת לייעל את ההליך ולמצות את תכליתו, תיקי פשיטת רגל הכלולים ברפורמה ותיקים שנפתחו לאחר ספטמבר 2013 נקבעים לדיון בתוך כ- 18 חודשים ממועד מתן צו הכינוס.

במעמד הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל, בוחן בית המשפט את הבקשה ודן אף באפשרות למתן הפטר לחייב. חוות דעתו של המנהל המיוחד משפיעה על החלטת בית המשפט. ככל והחייב יוכרז כפושט רגל תיקבע לו תכנית פירעון לחובותיו שככל שתאושר תוכרז כהפטר מותנה שעם השלמת התנאים המנויים בתכנית יקבל החייב הפטר חלוט ויסיים את ההליך כשחובותיו יימחקו. במעמד ההכרזה ומתן ההפטר המותנה, ימונה המנהל המיוחד כנאמן על נכסי החייב.

הכרזה על החייב כפושט רגל

במסגרת הדיון, שמתקיים בבקשת החייב לפשיטת רגל, בוחן בית המשפט את נסיבות יצירת חובותיו של החייב, אופן התנהלות החייב בהליך פשיטת הרגל, עמידת החייב בדרישות ממנו ובצו התשלומים, בית המשפט יבחן את מידת תום הלב של החייב. במסגרת בחינת ההתנהלות יתחשב בית המשפט בטענותיו וראיותיו של החייב, בחוות דעתו של הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד.

ככל שהחייב עומד בקריטריונים הנדרשים ובתנאים להכרזתו כפושט רגל, עומד בצו התשלומים ומשתף פעולה עם הליך פשיטת הרגל הוא יוכרז על ידי בית המשפט פושט רגל ולחלופין, ככל שלא יעמוד החייב בתנאים להכרזתו כפושט רגל יכול בית המשפט לקבוע תנאים בהם יצטרך החייב לעמוד ואף לבטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב.

במקרה של ביטול ההליך, יחזור החייב לנקודת המוצא בה היה לפני שהתחיל את הליך פשיטת הרגל. כמו-כן רשאי בית המשפט לתת לחייב הזדמנות נוספת, בטרם יבטל את ההליך, לתקן את מחדליו דבר שיביא לדחיית מועד הכרזתו של החייב כפושט רגל וזאת עד לאחר הסרת כל המחדלים.

עם מתן ההכרזה, על החייב כפושט רגל יפורסם דבר הכרזתו פושט רגל ברשומות.

במעמד הדיון בעניין הכרזת החייב כפושט רגל תאושר תכנית הפירעון של החייב ובית המשפט רשאי ליתן לתכנית תוקף של הפטר מותנה.

במקרים חריגים רשאי בית המשפט לתת לחייב צו הפטר לאלתר שמשמעותו פטור מיידי של החייב מכל חובותיו. מתן הפטר לאלתר אינו ניתן כדבר שבשגרה וניתן במקרים חריגים בלבד. לרוב, במעמד ההכרזה ניתן תוקף לתכנית הפירעון שמקבלת תוקף של הפטר מותנה. משמעות ההפטר המותנה הינה הוודאות של החייב כי עם השלמת התנאים (השלמת הסכום הנקוב בתכנית) יהפוך ההפטר המותנה להפטר חלוט וחובותיו יימחקו.

עם מתן הפטר חלוט מחלק הנאמן את הכספים שנצברו בקופת הכינוס בין הנושים ולא יוכלו הם להמשיך לפעול כנגד החייב.

צו הפטר

במסגרת הליכי פשיטת הרגל רשאי החייב, ככל והוא ממלא את התחייבויותיו, להגיש בקשה למתן צו הפטר.

לאחר הגשת הבקשה וככל שבית המשפט סבור שיש מקום לשקול בקשת החייב למתן הפטר יקבע בית המשפט דיון בבקשת החייב להפטר. במסגרת הדיון שיקבע בית המשפט בוחן בית המשפט את בקשת החייב ואת התנהלותו. בית המשפט רשאי להחליט:

• להפטיר את החייב לאלתר (באופן מיידי מלא וללא תנאי).
• להפטיר את החייב באופן חלקי.
• לקבוע תנאים אותם יצטרך החייב למלא בטרם יופטר באופן חלוט מחובותיו..

עם מתן ההפטר, החלוט מבטל בית המשפט את צו עיכוב היציאה מן הארץ ואת כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

לרוב, כבר בשלב מתן ההפטר המותנה מבטל בית המשפט את הצורך בהגשת דוחות דו חודשיים ע”י החייב. משמעות מתן צו ההפטר החלוט (סופי) כי החייב פטור מחובותיו שהיו ברי תביעה בהליך פשיטת הרגל.

יש לקחת בחשבון כי ההפטר אינו חל על סוגים מסוימים של חובות ובהם:

• חוב מזונות.
• קנסות.

על החייב להתמודד עם החובות עליהם לא חל ההפטר לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל.

במסגרת צו הכינוס ועיכוב ההליכים, לחייב יש הגנה מפני הליכים של נושים לחובות שאינם ברי הפטר ואינם יכולים לפעול כנגדו שכן, צו הכינוס מעכב גם הליכים אלה.

לאחר קבלת צו ההפטר החלוט, ניתן לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב וככל והם נוגעים לחובות ברי הפטר ועם סגירתם מתבטלים כל ההליכים שנקטו במסגרתם.

זה המקום להדגיש כי ההפטר חל רק על החובות ברי התביעה שהיו לפני מועד מתן צו הכינוס. ההפטר לא חל על חובות שנוצרו לאחר מתן הצו !!! בגין חובות אלה ניתן יהיה לתבוע את החייב עם סיום הליכי פשיטת הרגל.

חלוקת נכסי החייב בין הנושים ע”ח חובותיו

התשלומים החודשיים אותם משלם החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל ובמהלך כל תקופת ההליך, תשלומים אחרים ונוספים שמבצע החייב מיוזמתו או על פי החלטת בית המשפט לקופת הכינוס וכן כל כספים שמתקבלים ממימוש נכסיו וזכויותיו של החייב מכל מקור שהוא משמשים לכיסוי הוצאות בעלי התפקיד השונים המתמנים במסגרת הליכי פשיטת הרגל ושכרם ולאחר ניכוי ההוצאות והשכר כאמור, מחולקת התמורה בין נושיו של החייב.

חלוקת הכספים נעשית על פי סדרי העדיפות שנקבעו בדין. יש לשים לב כי המנהל המיוחד הופך להיות אחראי על כל נכסי החייב ובמסגרת כינוס הנכסים, נכסי החייב נתונים לשליטת המנהל המיוחד. במסגרת תפקידו של המנהל המיוחד, הוא רשאי לבקש מבית המשפט לתפוס חזקה על דירת המגורים של החייב (בכפוף להגנות של החוק), רכבים, מכונות, מגרשים וכל נכס דניידי ודלא ניידי.

החוק קובע מספר רמות של סדרי עדיפות: נושים רגילים, נושים בדין קדימה ונושים מובטחים. והכספים יחולקו באופן יחסי לכספים שנצרו בקופה.

סדר חלוקת החובות מתבצע לפי הסדר הבא:

• חובות מובטחים בשעבוד והוצאות כינוס נכסי החייב.
• חובות בדין קדימה – חובות לעובדים בגין שכר עבודה, מס הכנסה שנוכה במקור בגין שכר עבודה, מסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב בגין מזונות.
• יתר החובות לנושים הרגילים.

נושה מובטח

נושה מובטח הנו נושה שהבטיח את החזרת החוב באמצעות שעבוד או עיכבון נכס.

קיימות צורות שונות של הבטחת החוב. לצורך הדוגמא חברת ליסינג או חברת אשראי שנתנה הלוואה לחייב עבור רכישת רכב ושעבדה את הרכב לטובתה כנגד הלוואה נחשבת נושה מובטח.

לנושה מובטח מעמד מיוחד ויתרונות רבים על פני נושים אחרים במסגרת הליכי פשיטת רגל.

כך למשל, סעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי אין בצו הכינוס שניתן כנגד החייב כדי לעכב הליכי מימוש השעבוד זאת על אף עיכוב ההליכים החל על החייב. נוסף על האפשרות להמשיך ולפעול כנגד החייב ולממש את הנכס, בשלב חלוקת הכספים שנגבו מהחייב והנכסים במהלך הליך פשיטת הרגל זוכה נושה בעל שיעבוד מובטח לעדיפות על פני נושים אחרים.

ביטול הליכי פשיטת רגל

בית המשפט רשאי לבטל, בכל עת, את הליכי פשיטת הרגל. בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל יכולה להיות מוגשת הן ע”י נושה, ע”י המנהל המיוחד או ע”י כונס הנכסים הרשמי והן ביוזמת בית המשפט. ביטול הליכי פשיטת רגל יכול לנבוע מסיבות שונות ובמצבים שונים. מקרים נפוצים בהם מתבטל הליך פשיטת רגל:

• כאשר מדובר בחייב שאינו עומד בהתחייבויותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל (לא משלם את צו התשלומים, לא מגיש דוחות דו חודשיים, אינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד, יוצר חובות חדשים.
• כאשר בית המשפט מתרשם כי החייב נהג בחוסר תום לב ו/או ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

אסיפת נושים

לאחר שניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב, מתחיל החייב בתשלום צו התשלומים החודשי ובהמשך מתחיל להגיש דו”ח ההכנסות וההוצאות שלו ושל בני ביתו.

לאחר שהוא נחקר ע”י המנהל המיוחד אשר פועל מטעם כונס הנכסים הרשמי, מכנס המנהל המיוחד אסיפת נושים שנועדה לבחון אפשרות להגיע להסדר נושים עם החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל או כדי לקבוע את התנאים בהם יהא החייב זכאי לצו הפטר.

יש לשים לב, כי רק נושים שהגישו תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי או המנהל המיוחד יהיו בעלי חוב בהליך ויהיו רשאים להשתתף באסיפת הנושים.

במידה ויש לכם שאלות או שהנכם מתמודדים עם מצב של חובות נשמח לענות, לסייע ולהכווין כדי להוריד חששות מיותרים וסייע לכם לצאת לדרך חדשה.

אנו זמינים לכל פנייה ושאלה 24/7 בקו חם שמספרו 054-6898563 בשיחות או בוואטסאפ, וכן דרך עמוד צרו קשר.

משרדנו ערוך למתן שירותים מרחוק בהתאם להוראות משרד הבריאות.

המחבר יוסף עזרא, עו”ד וחשבונאי בכיר עוסק בתחום פשיטות הרגל, חדלות הפירעון ושיקום כלכלי של החייב, כינוסים, פירוקים, שיקום והבראה של עסקים וחברות במשבר.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי