צוואה או ירושה?

רבים הם התוהים מה ההבדל בין צוואה לירושה. מי צריך צוואה? מה היתרון בכל אחת מהדרכים.

כיום, כבר ידוע לכולם, צוואה אינה צורך המאפיין קבוצת גיל מסוימת. אין אדם יודע מהי שעתו ומתי יגיע יומו. לפיכך, ראוי שאדם שצבר רכוש, יחליט מה רצונו לעשות ברכושו לאחר הסתלקותו מן העולם. בהיעדר צוואה, רכושו יחולק לפי הקבוע בחוק הירושה.

חוק הירושה

חוק הירושה קובע הסדר דיספוזיטיבי לעניין חלוקת רכושו של מי שנפטר מן העולם. החוק אינו מבחין בין היורשים, אינו בוחן יחסי היורשים עם המנוח ואינו שוקל שיקולי צדק כאלה ואחרים. חוק הירושה קובע כי הרכוש (העיזבון) יחולק בחלקים שווים בין כל מי שנמנה על יורשי המנוח:

ככלל על היורשים נמנים: בן / בת זוג, ילדים, הורים, אחים, סבים וסבתות, דודים. והכל לפי סדר היררכי.

כל יורש זכאי לקבל את חלקו בעיזבון עם פטירת המנוח וזאת ע”י הגשת בקשה לצו ירושה. באין מתנגדים לחלוקה הרי שהעיזבון יחולק בדרך זו.

אחת הבעיות הקשות המתעוררות בחלוקה לפי חוק הירושה היא “השתלטות” יורשים על העיזבון שלא בדרך המקובלת נורמטיבית.

ע”מ להבהיר את דבריי, אשתף אתכם במספר דוגמאות:

1. בעל שנפטר בעודו בחור צעיר (בן 24) ונשוי. לאחר כשנתיים בהם היה נשוי לאשתו וללא ילדים נהרג בתאונת דרכים. מאחר ולא היו לו ילדים הרי שהוריו תבעו זכויות על העיזבון ודרשו מהאלמנה לקבל את חלקו בדירה המשותפת וזאת עפ”י חוק הירושה. מאחר והמנוח לא הותיר צוואה הרי שהכלל הנוהג הוא חוק הירושה המזכה את ההורים במקרה בו אין למנוח ילדים במחצית מחלקו בנכסים. בלית ברירה נכפה על האלמנה למכור את הבית המשותף כדי לתת להוריו סך של כ – 300,000 ₪. סביר להניח כי לא היה זה רצונו של המנוח ולבטח היה מעדיף שאשתו תירש את הבית ותוכל להמשיך בחייה.
2. אלמנה, אם לשלושה ילדים, אותם המשיכה לגדל משך שנים לבדה, התעוררה בוקר אחד למציאות בה אחד מילדיה העלה דרישה, בעקבות מצוקתו הכלכלית, לקבל את חלקו בירושה שהותיר אחריו אביו. למרות שחלפו שנים רבות לא חזר בו מדרישתו זו. למזלה של האם מאחר וחלפו שנים רבות והבן חתם על ויתור הרי שהחוק לא חייב אותה להעביר לרשות הבן את חלקו בירושה כפי שדרש. אלמלא חלוף השנים הרי שלפי חוק הירושה קמה לו זכאות לממש את חלקו בעיזבון.
3. אב לארבעה ילדים בגירים, התאלמן מאשתו. כאשר ביקש לרשום את הדירה על שמו ולהמשיך בחייו פנו שניים מילדיו בדרישה לקבל את חלקם בעזבון של אימם. לפי חוק הירושה, מחצית מרכוש המנוח שייך לבן/בת הזוג ומחצית ליתר היורשים ומכאן שרבע מזכויותיה בדירה מתחלקים בין ארבעת הילדים. לאור דרישתם חויב האב להעביר לרשותם את חלקם במזומן דבר שהעלה את הצורך למכור את הבית.

מדוגמאות אלה, ניתן לראות את עוגמת הנפש הרבה הנגרמת לבן הזוג של המנוח שעה שנוסף על האובדן הכבד אותו הוא חווה הנטל הכלכלי, אובדן ביתו והסכסוך המשפחתי שנוצר הם קשים מנשוא. עריכת צוואה היתה מביאה לתוצאות שונות בתכלית, היתה פותרת ומונעת את הסכסוך המשפחתי שכן לא היה נפתח הפתח לדרישות אלה. בצוואה רשאי המצווה לחלק את רכושו כראות עיניו ואינו מחויב לכללי חלוקה המוכתבים מראש.

עריכת צוואה בה עובר חלקו של המנוח לבן/בת הזוג או חלוקה אחרת היו מבטאים את רצונו של המנוח ומונעים פגיעה ביקיריו.

אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי.

המחבר – עו”ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.