פירוק חברה

חברה הנקלעת לקשיים תזרימיים וכלכליים מגיעה למצב בו עליה להחליט האם תבקש הקפאת הליכים או פירוק חברה.

הקפאת הליכים – הליך שנועד לתת לחברה זמן להתארגן מחדש ולנסות לגייס כספים כדי לצאת מהמשבר אליו נקלעה.

פירוק חברה – הליך המביא לסיום חיי החברה ולחיסולה המשפטי.

פירוק חברה יכול להתבצע במספר דרכים ותלוי בנסיבות:

פירוק חברה מרצון – פירוק מרצון הוא הליך שיכול להיות הליך יזום בידי בעלי המניות של החברה.

פירוק מרצון הוא הליך שמאפשר לבעלי המניות לשלוט בהליכים בחברה, חשוב לציין כי, פירוק מרצון יכול להתחיל כצעד מנע ויכול אף להביא למצב של שיקום ויכול להתחיל במצב שבו החברה בעלת כושר פירעון של חובותיה גם היא נחשבת רווחית. חשוב לציין כי פירוק חברה מרצון לא חייב להיות כאקט שקשור למצבה הכלכלי אלא בכל מקרה בו מחליטים בעלי המניות ו/או הדירקטוריון לסיים את פעילותה של החברה.

על מנת לאפשר בחינת הפעולה הנכונה ובחינת מצב נכסיה והתחייבויותיה של החברה חשוב לקבל ייעוץ מעו”ד העוסק בתחום החברות, חדלות הפירעון ודיני עבודה, לפני קבלת ההחלטה לפתוח בהליכי פירוק חברה, כאשר המטרה הסופית היא לסלק את חובות החברה באמצעות מימוש נכסיה ועל מנת לבדוק כי זכויות העובדים משולמים ע”פ חוק וכך להימנע מתביעות משפטיות עתידיות מטעם העובדים, תביעות שיש בהן להפסיק את הליך הפירוק מרצון ולהביאו למצב של פירוק ע”י בית המשפט, הליך שבו מאבדת החברה את יכולת השליטה בהליך.

למשרדנו ניסיון רב בפירוק חברות. חשוב לציין ולהדגיש כי הליך של פירוק חברה מרצון שלא נעשה בצורה מקצועית ולא מסתיים בחיסולה של החברה ברשם החברות עלול הדבר להוביל לסנקציות כנגד בעלי המניות, סנקציות שעלולים להביא אף לעיקול נכסיהם הפרטיים של בעלי המניות. חברה חייבת בהגשת דוחות שנתיים וכן בתשלום האגרה השנתית כל עוד היא רשומה ברשם החברות ועל כן חייבים לוודא שהחברה נסגרה. חברה שלא תמלא את חובותיה מוגדרת ע”י רשם החברות כחברה מפרת חוק ובעלי החברה לא יוכלו להקים חברה חדשה עד שלא תוסר ההערה והדבר עלול אף להקשות על פירוק החברה בפועל.

משרדנו עוסק בפירוק חברות מרצון, ומלווה את החברה ובעליה לכל אורך ההליך ומטפל בחיסול החובות, מימוש הנכסים, טיפול בביטול קנסות אשר הצטברו ברשם החברות ועד לסגירתה באופן סופי ומוחלט ברישומי רשם החברות.

פירוק חברה ע”י בית המשפט – פירוק חברה ע”י בית המשפט יכול שייעשה ע”י בקשה שתוגש לבית המשפט המחוזי שבתחומו נמצאת החברה ע”י מי מנושי החברה. עם פתיחת התיק בבית המשפט תיבחן האפשרות והייתכנות האם יש מקום להבראת החברה או שהפתרון היחיד לחברה הוא פירוק.

בית המשפט יקבע דיון בו יקחו חלק:

כונס הנכסים הרשמי “הממונה על חדלות הפירעון” אשר בשם הנושים ולטובת האינטרס שלהם יטען לטובת הכרעה להליך הבראה או פירוק וימליץ על מינוי בעל התפקיד שימלא את תפקיד המפרק/הנאמן אשר יהא אחראי לניהול ענייני החברה, כינוס נכסיה, ניהולה עד למיצוי היכולות לשם סילוק החובות

נציגי הנושים אשר יעלו טענות כנגד הצעה להבראה וכן יעלו טענות מטעמם.

נציגי החברה – אשר יעלו את טענותיהם, יטענו בפני בית המשפט ככל והם מעוניינים לקבל הזדמנות להליך הבראה. נציגי החברה יכולים לבקש מועמד מטעמם שישמש כנאמן ויפעל להבריא את החברה או לחילופין יהא אחראי על פירוקה.

בתום הדיון יחליט בית המשפט האם הוא מתחיל הליך הבראה ושיקום ולחילופין, יינתן צו לפתיחת הליכים והחברה תיכנס למצב של פירוק חברה, ובאותו מעמד ימונה לחברה בעל תפקיד, שימלא את תפקיד הנאמן מטעם הממונה על חדלות פירעון. בית המשפט רשאי למלא בעלי תפקיד מקצועיים נוספים כדי לייעל ולקדם את ההליך לטובת הנושים.

ככל וקיים סיכוי סביר ואמתי להבראת החברה, יעדיף בית המשפט ללכת בדרך זו אשר יש בה להיטיב עם הנושים ועם בעלי החברה. הבראת חברה נעשית באמצעות משא ומתן להסדר חובותיה של החברה. הליך המשא ומתן ינוהל ע”י הנאמן כאשר הנושים יאפשרו לחברה המשך הפעילות כאשר נעשים פעולות להפחתת הוצאות החברה ובכך להגדיל את הרווחיות ואת תזרים המזומנים על מנת להשיב לנושים את החובות. הסדר החובות עם הנושים יכול להיות כזה שייתן לחברה אשראי נוסף, דחיית מועד התשלום, וויתור על חלק מהחובות כדי לאפשר לחברה להחזיר חלק גדול יותר מהחובות לכמה שיותר נושים שכן, בהליכי פירוק הנושים יכולים לקבל רק מתוך כספים שיתקבלו מתוך מימוש נכסי החברה ובמקרים רבים הנושים יקבלו סכומים נמוכים בלבד ועוד. ככל ויוחלט כי לחברה יש סיכוי להבריא, יינתן ע”י בית המשפט צו הקפאת הליכים וכל ההליכים המשפטיים שנפתחו נגד החברה יוקפאו למשך מספר חודשים בהם ינסה הנאמן לשקם את החברה מבלי שיחשוש מעיקולים, הגבלות והליכים משפטיים מצד הנושים והכל כדי למקסם את רווחיה של החברה ולהכניס כספים לקופת הנאמן. בסיומו של הליך הקפאת ההליכים וככל ויושג הסדר נושים שיאושר ע”י בית המשפט תוכל החברה להמשיך את פעילותה ללא חובות.

עם מתן צו הקפאת הליכים ימונה לחברה נאמן שיפעל, במקביל להפעלת החברה, להכין תכנית הבראה שצריכה לקבל את אישור הנושים ואת בעלי החברה, ככל ונדרש אישורם ובידי בית המשפט. הנאמן יצטרך להראות לבית המשפט כי תכנית ההבראה היא כנה ויש בכוחה אפשרות לסלק את חובות החברה לנושים. ככל ובית המשפט לא ישתכנע שתוכנית ההבראה תכניס כספים לקופת הנאמן התכנית לא תאושר ובית המשפט יורה על פתיחת הליכי פירוק החברה.

כאמור לעיל, לאור האמור בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – תשע”ח 2018, בית המשפט יעדיף שיקומה של החברה על פני פירוקה, יחד עם זאת ככל ואפשרות זו אינה מתאימה לחברה, בית המשפט יורה על פירוק החברה וימונה נאמן שיפעל פירוקה של החברה.

ישנם מקרים בהם בית המשפט מאפשר הליך הבראה לחברה אולם לאחר תקופת ניסיון מגיע למסקנה שאין בתוכנית ההבראה כדי לסלק את חובותיה ואין בה הבראה אמתית רשאי בית המשפט להורות על הפסקת הליכי ההבראה והשיקום והתחלת הליכי פירוק.

מי יכול להגיש בקשה לפירוק חברה?

בקשה לפירוק חברה תוגש ע”י החברה באמצעות אחד מבעלי המניות או האורגנים המוסמכים על פי דין או ע”י נושה ו/או קבוצת נושים ו/או ע” עובדי החברה.

יש מקרים בהם מסיבות שונות תעדיף חברה שמי מנושייה או עובדיה יגיש את הבקשה, בין היתר מסיבות כלכליות.

במקרים רבים בקשת הפירוק מוגשת ע”י עובד/עובדי החברה. כאשר חברה נקלעת לקשיים כלכליים ואין ביכולתה לשלם לעובד את מלוא השכר והפרשות פנסיוניות המגיעות לעובד הופך העובד הלכה למעשה לנושה של החברה.

עם הגשת הבקשה לפירוק החברה והוצאת צו פתיחת הליכים (צו פירוק) על העובד להגיש תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי. בתביעת החוב על העובד לפרט את מלוא הזכויות להם הוא זכאי מהחברה ואת כל פרטי תביעתו. תביעת החוב רצוי שתיערך ותוגש באמצעות עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה על מנת לחשב את כל הזכויות. עובד מן השורה שאינו בקיא במלוא הזכויות עלול שלא לתבוע זכויות להן הוא לא מודע ובכך ייגרם לו הפסד כספי.

על מנת למנוע מהעובד להמתין זמן רב לכספים ולהיות תלוי ביכולת לממש את נכסי החברה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד את הסכומים להם הוא זכאי (עד תקרה הקבועה בחוק) והמוסד לביטוח לאומי יהפוך לנושה של החברה וייכנס למעשה לנעלי העובד. המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד גמלה בגין חוב שכר עבודה, פיצויי פיטורין, ימי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה והכל עד גובה מרבי בסך של -114,452 ₪ ועבור תשלומים לקופת גמל בסך של עד- 17,608 ₪. יובהר ויודגש כי מאחר והמעסיק קשור בחוזה מול קרן הפנסיה הרי שעל העובד לפנות בתביעה כנגד קרן הפנסיה אשר תגיש תביעה כנגד החברה בגין תשלומים שלא העבירה כנדרש בחוק.

במקרים בהם הבקשה לפירוק מוגשת ע”י נושים או לבקשת עובדים, רצוי להיוועץ בעו”ד העוסק בתחום דיני חברות וחדלות הפירעון, במקרים בהם הנתונים שהועלו בבקשה אינם מדויקים או אינם מלאים כך שעל אף שהחברה נקלעה לקשיים תזרימיים היא צפויה להגדיל את הכנסותיה בתקופה הקרובה, עליה לפעול להגשת התנגדות לבקשת הנושים לפירוק, להציג את הנתונים ואולי אף להציע תכנית הבראה ובכך להימנע מפירוק חברה.

זה המקום להדגיש כי הליך פירוק חברה מחסל את חובות החברה אולם, במקרים בהם בעלי החברה ערבו באופן אישי לחובות החברה ייתכן ויהא עליהם לפתוח בהליך פשיטת רגל אישי כדי למנוע מצב בו הנושים יוכלו לפעול נגדם באופן אישי ואף לעקל את נכסיהם.

המחבר – עו”ד יוסף עזרא, עורך דין המתמחה בהקפאת הליכים ופירוק חברות.