כאשר אדם נפטר מן העולם, הוא מותיר אחריו רכוש אותו זכאים לקבל יורשיו. הרכוש של הנפטר נקרא “עיזבון”.
היורשים יכולים לקבל את חלקם בעיזבון על פי צוואה, במקרה בו המנוח לא ערך צוואה בהתאם לחוק הירושה.
- כאשר יש צוואה – מקבל כל אחד מהיורשים עפ”י הצוואה את חלקו בעיזבון ללא קשר לחלקו של יורש אחר.
- כאשר אין צוואה – חוק הירושה קובע מיהם הזכאים לקבל ירושה, ואילו יורשים ייפסלו מקבלתה? יורשים כאלה נקראים “יורשים עפ”י דין”.
לכל אדם זכות לבחור מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, למי הוא רוצה להעביר את עזבונו, מה וכמה יקבל כל אחד מיורשיו, שכן בניגוד לחוק הירושה שמחלק באופן שווה בצוואה ניתן לקבוע חלוקה שאינה שוויונית. זכות זו הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק הירושה.
כדי לעשות כן, יש לערוך צוואה ערוכה לפי הכללים הקבועים בחוק הירושה ולהורות במסגרתה באיזה אופן יחולק העיזבון ומי יהיו היורשים.
בחוק הירושה קבועים כמה סוגים של צוואות. הנפוצה שבהן היא צוואה בעדים. נוסף על צוואה בעדים ישנם צוואה בכתב יד, צוואה בע”פ (צוואת שכיב מרע), צוואה בפני רשות.
נוסף על צורות הצוואה, חוק הירושה קובע מיהם היורשים עפ”י דין, במקרה בו המוריש נפטר מן העולם מבלי שהותיר אחריו צוואה, וזאת בהתאם לקרבה המשפחתית למנוח. לאחר שאדם נפטר מן העולם, מלוא עזבונו הכולל את רכושו, נדל”ן, מיטלטלין, חובותיו וזכויות, כספים ופיקדונות בחשבונות בנק, קרנות פנסיה והשתלמות ועוד יחולק בין היורשים.
ירושה עפ”י צוואה: מי זכאי לרשת?
אדם רשאי להוריש את רכושו באמצעות צוואה לכל מי שיחפוץ. אדם אינו חייב להוריש את רכושו למשפחתו והוא רשאי לקבוע שאנשים מסוימים לא יהיו זכאים לרשת מאומה. הוא רשאי להוריש גם לחברים, לעמותות או לתאגידים. אדם יכול לבחור בכל אחת מהצורות שנמנו לעיל כדי לערוך צוואה אולם עליו לעמוד בכל הכללים שנקבעו בחוק על מנת שהצוואה תהיה תקפה ולא תיפסל. ישנן טעויות או ליקויים העלולים לגרום לפסילתה, ובכך היורשים יאבדו את זכויותיהם וירשו את המנוח עפ”י חוק הירושה.
לא כל טעות תביא לפסילת הצוואה. ישנן טעויות שמאפשרות להבין בוודאות מה הייתה כוונתו ומה היה רצונו של המצווה, וניתן לתקן את הטעויות ולקיים את הוראות הצוואה. ככלל, בית המשפט נוטה לקיים את מצוותו של המנוח אך עליו להשתכנע מה היה רצונו, ומנגד, ישנן טעויות שלא ניתן לתקן בדיעבד. זה המקום להדגיש: אם בית המשפט לא ישתכנע בצורה מפורשת לעניין רצונו של המנוח הצוואה כולה או חלקה או יורש מסוים ייפסלו.
יש לשים לב כי אדם שהיה שותף לעריכת הצוואה או לקח חלק פעיל בניסוחה או עריכתה, פסול מלהיות אחד היורשים לפיה.
מיהם היורשים עפ”י דין?
במקרה בו לא הותיר המנוח צוואה, יהיו היורשים, עפ”י חוק הירושה, קרובי משפחתו של המנוח.
החוק קובע כי יורש שהיה בחיים במועד פטירת המנוח או יורש שנולד תוך 300 ימים שלאחר פטירת המנוח, נחשב יורש כשיר לרשת את העיזבון. היורשים הראשונים לרשת את העיזבון הם בן/בת הזוג והצאצאים של המנוח. ככל שהמנוח לא הותיר בן/בת זוג ו/או ילדים יירשו אותו ילדי הצאצאים ובמידה ואין הורי המנוח ואחיו.
שיטה זו של חלוקת עיזבון לקרובים נקראת “שיטת הפרנטלות” כך שלפי החוק כאשר אין צוואה מחפשים יורשים אחר המנוח בשלושה מעגלי קרבה משפחתית :
- מעגל ראשון – *בן/בת זוג וצאצאי המנוח – ילדיו, נכדיו, ניניו וחמישיו.
- מעגל שני – הוריו ואחיו של המנוח וצאצאיהם
- מעגל שלישי – הורי הוריו וצאצאיהם – סבו וסבתו של המנוח, דודים ודודות, בני דודים וכו’.
כאשר לא נמצא יורש בשלושת המעגלים של הפרנטלות, או שיש יורש אבל הוא מסתלק מן העיזבון או פסול מלרשת את המנוח המדינה יורשת את עיזבון המנוח זאת לפי ס’ 17 לחוק הירושה.
* בן זוג לצורכי ירושה נחשב גם מי שהיה ידוע בציבור של המנוח וניהל איתו משק בית משותף ביום מות המנוח.
מי פסול מלרשת את המנוח?
סעיף 5 לחוק הירושה קובע מי פסול לרשת את המנוח :
- אדם שהורשע ברצח או בגרימת מותו בכוונה של המנוח או בניסיון לגרום למותו,
- אדם שניסה להשמיד, להעלים או לזייף את הצוואה או תבע באמצעות צוואה מזוייפת
אולם, אדם שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש והמוריש מחל לו על מעשהו זה בכתב או באמצעות עשיית צוואה לטובתו (לאחר שהורשע) ייחשב אותו אדם כיורש חוקי של המנוח.
באילו מקרים המדינה היא היורשת?
סעיף 17 לחוק הירושה קובע את התנאי בו באין יורשים למנוח המדינה היא היורשת על פי דין. במצב בו אדם נפטר מן העולם מבלי שהותיר צוואה, ולא נמצאו לו קרובי משפחה כשרים לרשת אותו, עפ”י שיטת הפרנטלות, המדינה תהיה יורשת של המנוח עפ”י דין ותקבל לידיה את העיזבון. החוק קובע כי על המדינה לעשות שימוש בכספי אלה למטרות חברתיות כגון: חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק במקרים מסויימים את כספי העיזבון או חלקים ממנו לאנשים שהיו קרובים למנוח סמוך למועד הפטירה או היו סמוכים על שולחנו בעת פטירתו : מטפלים, שכנים, קרובים או בני משפחה שאינם נחשבים ליורשים עפ”י דין.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי
המחבר – עו”ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.
