בעלי עסקים רבים לא מודעים לחשיבות הגבוהה והצורך בעריכת הסכם התקשרות עם ספק או לקוח איתו הם מתעתדים לערוך עסקה.
כמו בכל תחום בחיינו, הן בחיינו הפרטיים והן העסקיים, כל עוד אין חילוקי דעות הרי שהכל מתנהל כשורה, אך מצב השקט יכול שיהיה זמני, ברגע אחד, כאשר אין הסכמה בכל אחד משלבי ביצוע העסקה מתחילות חילוקי דעות וכל צד טוען שמה שסוכם שונה ממה שטוען הצד השני שהצד השני מפר את העסקה ואינו מספק את מה השירות או המצור כפי שנקבע.
כאשר אין חוזה בין הצדדים, כאשר ההסכמות לא כתובות מראש, מתחילות הבעיות ואז אחד הצדדים, זה המרגיש כי הוא הצד המקיים את החוזה, פונה לקבלת ייעוץ ושירות מעורך דין.
הטענות שעולות בשלב זה בדרך כלל הן: “לא רציתי להבריח את הלקוח אז לא עשיתי הסכם”, ” הסכם נראה מאיים ומפחיד”, “אני מכיר אותו ולא חשבתי שצריך”, “מדובר בעסקה קטנה לא חשבתי שצריך” ועוד כהנה וכהנה “סיבות טובות” להימנעות מכתיבת הסכם.
אחד המקרים האחרונים שהגיע למשרדי היה מעניין:
לפני כשבוע פנתה אליי לקוחה, עוסק מורשה המעבירה הדרכות בתחום האפייה. הלקוחה ביקשה לתבוע לקוחה שלה, שהגיעה לקורס אותו קיימה. לטענתה הקורס היה מיועד ללימוד אפייה עצמית, עבור המשפחה, לעיסוק בשעות הפנאי ובהתאם לכך היה המחיר שנגבה, לטענת אותה לקוחה. על אף זאת, גילתה לאחרונה כי אותה לקוחה, אותה היא מבקשת לתבוע, מעבירה את אותה סדנה בעצמה, גובה את אותו סכום אותו שילמה בעצמה, ובכך “גונבת ממנה לקוחות פוטנציאליים.
השאלה הראשונה ששאלתי היתה האם יש הסכם התקשרות בינה לבין אותה לקוחה וכמובן שתשובתה היתה שלא היה הסכם כי לא חשבה שאותה לקוחה “תגנוב” לה את הסדנה ותעביר אותה בעצמה ולא חשבה שזה נחוץ.
זהו מקרה קלאסי המוכיח למה חוזה התקשרות הוא חיוני וחובה בין צדדים שמתקשרים בעסקה למתן שירות או מוצר, בין אם השירות מתמשך ובין אם הוא חד פעמי. כל צד חושב שהוא מבין את העסקה, יודע מה מותר ומה אסור, מה המגבלות וכו’ אך כאשר נוצר וויכוח בין הצדדים שום דבר כבר לא מובן וכל צד עומד על הפרשנות שלו כנכונה.
במקרה זה, עלתה השאלה האם הקורס אותו “רכשה” הלקוחה מאפשר לה לעשות בו שימוש אישי או גם שימוש מסחרי.
כמובן ששאלה כמו האם עשיית “שימוש מסחרי” באותו קורס אפשרית תתברר בבית המשפט אך מטרת המאמר היא לנסות ולמנוע מכם את חוסר הוודאות ותחושת הפגיעה. בינתיים הלקוחה שלי מפסידה לקוחות שהיו נרשמים לקורס שלה, מאבדת את המוניטין שלה והעסק שלה נפגע.
לכן, הקפידו לנסח הצעת מחיר או הסכם התקשרות עם הלקוח או הספק לפני שאתם נכנסים לעסקה, העלו את כל התנאים כאשר אתם מסכימים עליהם וכאשר שניכם יודעים מה מטרת ההתקשרות, אל תשאירו מקום לפרשנות כי זה תמיד יעבוד לרעתכם, העלו את כל ההסכמות, המגבלות, ההתחייבויות מבעוד מועד ובטרם חציתם את נקודת האל חזור.
היתרונות בניסוח הסכם כתוב הם רבים: עדות לדברים שסוכמו, הימנעות מהבנה שגויה או “זיכרון סלקטיבי” של אחד מהצדדים לעסקה, מניעת היכולת להעלות דברים שכאילו סוכמו למרות שלא דובר עליהם, סיכום על תנאי תשלום, מועדי אספקה, מה מותר ומה אסור ועוד.
לצורך הבהרת העניין – אותה לקוחה טוענת כי אילו ידעה שאותה משתתפת בקורס תעשה שימוש מסחרי בקורס הרי שהיתה גובה תשלום הרבה יותר גבוה של לימוד מקצוע ולא קורס הנרכש כתחביב…
יש היגיון במה שהיא אומרת? ייתכן מאוד שכן, אולם, מאחר ולא היה חוזה בינהן הרי שההיגיון ומידת הצדק יצטרכו להתברר בבית המשפט – חוסר הוודאות, והעלויות המשפטיות עולות הרבה יותר מאשר עלות של ניסוח הסכם מראש, באופן חד פעמי ויכולת לעשות שימוש מתמשך באותו חוזה.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי כלשהו.
עו”ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום החוזים
