חוקי העבודה במדינת ישראל קובעים שתי דרכים עיקריות לסיום יחסי עובד-מעסיק:
- התפטרות.
- פיטורים.
יחד עם זאת, החוק אינו מגדיר מונחים אלו בצורה ברורה ומפורשת ולכן בכל מקרה יש לבחון את הדברים על מנת להגיע למסקנה מקום בו יש אי וודאות.
על פי המקובל בוחנים את סיבת סיום ההעסקה עפ”י זהות יוזם סיום יחסי העבודה.
כאשר היוזמה לסיום היחסים מגיעה מצד העובד, והעובד מודיע למעסיק כי הוא מתפטר ממקום עבודתו הרי שבדרך כלל נראה זאת כהתפטרות של העובד.
לעומת זאת, כאשר סיום יחסי העבודה יזומה ע”י המעסיק, כך שהוא מודיע לעובד כי הוא מפוטר ממקום עבודתו רואים זאת כפיטורים.
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם לא ניתן לקבוע בוודאות מי יזם את סיום יחסי העבודה, כל צד טוען שהצד השני יזם את סיום יחסי העבודה או אז, ינסה בית הדין לעבודה לבחון מי היה בעל האינטרס לסיים את מערכת היחסים בין הצדדים.
נוסף על כך, ישנם מקרים חריגים, בהם העובד נאלץ מסיבות שונות להתפטר ממקום העבודה, ועל אף זאת חוק פיצויי פיטורים רואה בו כמפוטר על כל המשתמע מכך, לרבות לצורך קבלת פיצויי פיטורים. מצב זה נקרא “התפטרות בדין מפוטר”.
חוק פיצויי פיטורים מכיר במצב של התפטרות כפיטורים במצבים הבאים:
- עובד המתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.
- עובד עונתי במקום בו לא מבטיחים לו עבודה רצופה.
- עובד המתגייס לשירות סדיר או לשירות במשטרת ישראל, שירות בתי הסוהר.
- עובד המתנדב לשרת בשירות לאומי או אזרחי או שירות למטרה ציבורית ובלבד ששירת שישה חודשים לפחות.
- עובד שנבחר לכהן בתפקיד ראש ראשות או סגנו ומקבל שכר מטעם הראשות.
- עובד שהגיע לגיל פרישה.
- עובד שהתפטר בשל מצב בריאות לקוי שלו או של בן משפחתו.
- התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט נשים מוכות.
- עובד שמעסיקו נפטר או פשט רגל או ניתן נגדו צו פירוק.
- עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה על מנת לטפל בילדה.
- התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים כאשר העובד עובר להתגורר במקום בו גר בן זוגו או בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח.
על אף זאת יש לשים לב כי על העובד ליתן למעסיקו הודעה מוקדמת כפי הקבוע בחוק או בחוזה אישי ככל וקיים.
יחד עם זאת, יש לשים לב כי כאשר עובד מתפטר עובד המתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו קבע המחוקק כי על העובד לפעול בשתי פעימות:
- מתן התראה למעסיק – על העובד למסור למעסיק הודעה בכתב בה הוא מתרה בו על המחדל או ההרעה, לתת לו זמן לתקן את ההרעה ולהודיע כי אם לא המעסיק לא יפעל תיקון ההרעה הוא יתפטר בדין מפוטר.
- מתן מכתב התפטרות – ככל ובמסגרת הזמן אותו העניק העובד למעסיק לא פעל המעסיק לתקן את התנהגותו ואת ההרעה עליה התריע העובד רשאי העובד לתת למעסיק מכתב התפטרות ובוא יציין כי בשל העובדה כי לא פעל לתקן את ההרעה הוא מתפטר בדין מפוטר.
אי הקפדה על שתי הפעימות הללו יכולות להביא את בית הדין לקבוע כי העובד אינו זכאי להתפטר בדין מפוטר ועל כן לא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.
עוד יש לשים לב, כי החוק מדבר על כך שבתוך זמן ההתראה על המעסיק לפעול לתיקון המחדל, היינו, ככל והמעסיק החל בתיקון ועל אף שלא סיים עדיין ייחשב הדבר לטובתו שכן החל לטפל במחדליו ועל כן התנאי שבהתראה מבטל את ההתראה אלא אם המעסיק לא יפעל בסופו של הליך לתיקון המחדל.
צעד כל שהו שעשה המעסיק כדי לתקן את המחדל יביא לכך שייתכן מצב בו בית הדין יקבע שאין התפטרות בדין מפוטר ויש לקחת זאת בחשבון.
מסיבה זו כדאי להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בתחום זה בטרם בוחרים בצעד זה על מנת לעשות אותו נכון.
המחבר – עו”ד יוסף עזרא, עורך דין העוסק בדיני עבודה וזכויות עובדים.
