לפני התחייבות, לבצע עסקה בין בשירות ובין לאספקת מוצר יש להקפיד ולנסח הסכם התקשרות מפורט. זאת כדי למנוע מצב בו כל צד מבין משהו אחר או מתכוון לדבר שונה מהצד השני. יש להעלות תיאום ציפיות מדויק בכתב. על החשיבות שבעריכת הסכם בכתב אפשר ללמוד במאמר אחר העוסק בנושא זה.
בהסכם ההתקשרות, יש להקפיד לנסח את הדברים בצורה מפורטת או בהצעת מחיר או בהסכם התקשרות עם הלקוח או הספק וזאת לפני שאתם נכנסים לעסקה, העלו את כל התנאים כאשר אתם מסכימים עליהם וכאשר שניכם יודעים מה מטרת ההתקשרות, אל תשאירו מקום לפרשנות כי זה תמיד יעבוד לרעתכם, העלו את כל ההסכמות, המגבלות, ההתחייבויות מבעוד מועד ובטרם חציתם את נקודת האל חזור.
בהסכם, יש להעלות את כל פרטי העסקה:
- מה המוצר או השירות שצריך לספק.
- מחיר ומטבע העסקה (שקלים, מט”ח, כולל מע”מ או בצירוף מע”מ, צמוד למדד וכו’).
- מועדי האספקה.
- תנאי התשלום.
- תנאים מתלים או מגבילים את העסקה.
- התנאים והדרך לביטול העסקה.
- הגבלות וחובות המוטלות על הצדדים (להעביר מידע, לבצע תשלום, שימוש פרטי ולא מסחרי, סודיות וכו’).
- האם חוקי מגן חלים על העסקה או לא.
- האם ניתן להחזיר את המוצר, תוך כמה זמן, באיזו צורה. איך הלקוח יזוכה במקרה כזה.
- יש לקבוע מראש מה קורה אם אחד הצדדים מפר את ההסכם (בית משפט, בוררות, פיצוי מוסכם וכו’).
- כדי להימנע מחילוקי דעות כדאי לנסח הסכמי התקשרות מראש באמצעות עורך דין המבין בתחום בו הנכם עומדים להתקשר. יש להתאים את ההסכם לכל תחום ולכל מטרה ולא כדאי לעשות שימוש בטמפלט שמוצאים ברחבי הרשת.
אי חתימת הסכם התקשרות עלולה להביא לפרשנויות שונות ובמקרה כזה בית המשפט יצטרך להכריע בהם. לכן, לא כדאי להיקלע למצב בו יש חוסר וודאות או קיים סיכון שהלקוח יעשה שימוש במוצר או בידע שעליו לא שילם ואותו לא רכש.
לצורך ההמחשה – לעיתים אדם מעביר ידע בתחום מסוים לאדם אחר, מתוך מטרה שיעשה בו שימוש פרטי. ישנם מקרים שהאדם שקיבל את הידע מתחיל להפיץ אותו בעצמו ובכך פוגע בבעל הידע האמתי. זו דוגמא קלאסית שהיה צריך לתת עליה מענה בהסכם ההתקשרות.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי כלשהו.
עו”ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום החוזים
