צוואה בכתב יד היא צוואה בה הדרישות הפורמליות הן הפחותות מבין צורות הצוואה האחרות אותן מגדיר החוק. סעיף 19 לחוק הירושה מהווה את האסמכתא המשפטית לצוואה זו ומגדירה כך : "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו".
מהעולה מסעיף זה הרי שאין דרישות המקשות על כתיבת הצוואה בדרך זו למעט הדרישה שהצוואה כולה תיכתב בכתב ידו של המצווה הכולל דרישה לכתיבת התאריך וחתימת המצווה. כתב ידו של המצווה הוא הערובה הטובה ביותר לכך שזהו רצונו האמיתי, גמירות דעתו בדבר הכתוב בצוואה וכמובן שבאמצעות בדיקה ניתן לדעת האם נכתבה על ידו כאשר הוא נתון ללחץ או פחד. דרישת ציון התאריך בו נערכה הצוואה נועד כדי לוודא שזוהי אכן צוואתו האחרונה של המצווה. בפסיקה נקבע כי היעדר תאריך ע"ג הצוואה ניתן לריפוי תוך שיקול הדעת של בית המשפט מוסד אריאל נ' צפורה דוידי.
יש לשים לב כי דרישת סעיף כי הצוואה כולה תיכתב בכתב ידו של המצווה ולא תתקבל צוואה מודפסת כאשר רק חלקה כתוב בכתב יד או בכתב ידו של מי שאינו המצווה בעצמו כ"צוואה בכתב יד".
במקרה שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בפרשת נקדימון טענה האלמנה כי בעלה המנוח הכתיב לה את הצוואה והיא כתבה אותה ואת התאריך בכתב ידה. המנוח חתם בחתימת ידו על הצוואה. לטענתה כך נעשה היות וכתב ידו של בעלה לא היה ברור וכך נהגו כל השנים. לטענתה היא משקפת את רצונו האמיתי של בעלה ולכן ביקשה לקבל צוואה זו כצוואה בכתב יד שכן היא בכתב יד, בעלה המנוח חתם עליה ולמחרת היום הפקיד אותה בבית המשפט. בפסק הדין נקבע כי הפגם בצוואה זו אינו ניתן לריפוי שכן דרישת כתב ידו של המצווה אינה דרישה זניחה או מרכיב מסויים כי אם דרישה מהותית. היעדר כתב ידו של המצווה שולל את המרכיב היסודי הנדרש בצורה זו של הצוואה. בית המשפט קבע כי רק במקרה בו הצוואה היא צוואה משותפת הערוכה במסמך אחד ניתן יהיה לקבל שאחד מבני הזוג כתב את הצוואה כולה וזאת מאחר ואין מקום לבקש שכל אחד יכתוב את חלקו ובכך לערוך צוואה בשני סוגי כתב שונים. אולם גם במקרה בו נערכה צוואה הדדית משותפת כ"צוואה בכתב יד" אולם זו נערכה בשני מסמכים שונים כל אחד מהמצווים יכתוב בכתב ידו בלבד.
צוואה בכתב יד מהווה את הדרך היחידה בה המצווה עורך את הצוואה בינו לבין עצמו, לא נדרשים עדים והדבר היחיד המעיד על רצונו האמיתי הוא עצם כתיבת הצוואה בכתב ידו.
יש לשים לב כי המסמך אותו עורך המצווה צריך להיות ערוך כצוואה ומתוך רצון והכרת המצווה במסמך זה כצוואה, אין הדבר דומה למסמך בו נותן אדם מתנה לאחר שכן תוקף הענקת מתנה פג ביום מותו של אדם, בשונה מצוואה שנכנסת לתוקפה רק ביום מותו של אדם. במקרה בו בית המשפט לא ישתכנע כי אכן מונח בפניו מסמך ערוך בכתב ידו של המצווה, ושזה התכוון שזו תהיה צוואתו הרי שהמסמך יוכל להיפסל שכן מדובר ב"היעדר צוואה", מקרה דומה נדון בפרשת חנניה צברי ואח' נ' סוזן שוקרי ואח'.
אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי.
המחבר – עו"ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.