מזונות מן העזבון

עפ"י חוק הירושה בטרם יחולק העזבון זכאים, חלק מיורשי המנוח, לתבוע תשלום מזונות מתוך העיזבון. יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לדון בתביעה למזונות גם בתוך 6 חודשים מיום שחולק העיזבון ככל ויתרשם שהנסיבות מצדיקות זאת.

סעיף 56 לחוק הירושה קובע:

56. 56. הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

     

בן-זוג

הנה כי כן, בן/בת זוג זכאים למזונות מן העזבון לכל זמן אלמנותם. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לפסוק מענק חד פעמי לאלמנת המנוח, וזאת במידה והוא סבור כי יש לפעול כך.  ככל וערב פטירתו של המנוח, נשללה מבן הזוג הזכות לקבל מזונות, לא יהא זכאי הוא למזונות מן העזבון. גם ידועים בציבור זכאים למזונות מן העזבון, וזאת במידה וניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף, וחיו למעשה כבעל ואישה ובתנאי שלא היו נשואים לאחרים.

ילדים

ככלל, ילדי המנוח זכאים למזונות מן העזבון עד גיל 18 בלבד. יש לשים לב כי הזכות למזונות עבור ילדיו של המנוח, עפ"י חוק הירושה, הם גם כאשר הילד נולד לאחר פטירת המנוח ובלבד שנולד תוך 300 ימים מיום פטירת המנוח. כן, הזכות למזונות מן העזבון היא גם כלפי ילדים מאומצים, ואף לנכדים אשר התייתמו מהוריהם לפני מות המוריש או כאשר פרנסתם הייתה על המוריש ערב מותו והוריהם אינם יכולים לספק את מזונותיהם.

בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים, בהם הנסיבות מצדיקות זאת, לפסוק מזונות מן העזבון גם לילד בגיר עד גיל 23.

ילדים המוגבלים בשכלם או הלוקים בנפשם

ככל ולמוריש יש ילדים נכים או ילדים הסובלים ממוגבלות שכלית או התפתחותית או ילדים הלוקים במחלת נפש, ואינם מסוגלים לפרנס את עצמם הם זכאים למזונות מן העזבון לכל תקופת מחלתם או נכותם, וככל ומצב זה הינו קבוע למשך כל ימי חייהם כאשר החישוב נעשה כיום עד גיל 80. עם זאת, ככל וילדים אלה זוכים לקבל פרנסתם ממקורות אחרים (לדוגמא: המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח וכו') בית המשפט יתחשב בכך בעת קביעת המזונות להם יהיו זכאים וזאת כדי לפסוק מזונות מן העזבון כדי לאפשר חיים נורמליים וסבירים לילדו של המנוח.

יש לשים לב כי ילדים אלה זכאים גם לקצבת שאירים לכל החיים מחברות הפנסיה ככל ולמוריש היו קרן פנסיה או ביטוח שכללו ביטוח חיים המעניקים קצבת שאירים.

הורים

ככל והמנוח הותיר הורים, אשר "היו סמוכים על שולחנו" –  המוריש דאג לפרנסתם ערב פטירתו, זכאים למזונות מן העזבון לכל ימי חייהם.

• זה המקום להדגיש כי עפ"י חוק הירושה מזונות מן העזבון הן לרבות תשלום הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד. 
  
  

קביעת המזונות – כיצד נקבעת ומהי נזקקות?

סעיף 59 לחוק הירושה קובע את אמות המידה לקביעת מזונות מן העזבון. על התובע מזונות מן העזבון להוכיח נזקקות וכי אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. מזונות מן העזבון נועדו לספק את הצרכים הבסיסיים וקיום בכבוד.

הזכות למזונות כאשר המוריש הותיר אחריו צוואה

יחד עם זאת, יש לשים לב כי, במידה והמנוח הותיר אחריו צוואה, בית המשפט מעניק למבחן הנזקקות פרשנות מצומצמת ולא ימהר לפסוק מזונות מן העזבון. ככלל נוטה בית המשפט להעדיף את קיום רצון המת. ככל והמוריש בחר לנשל מעזבונו את הזכאי למזונות או לא להעניק לו יחס מועדף או מזונות. במקרה של נישול מן הצוואה יש לבחון את האפשרות להגיש התנגדות לצוואה ככל ויש חשש כי המוריש הושפע לרעה ו/או הוטעה ע"י מי מהזוכים עפ"י הצוואה.

יש לזכור כי הלכה פסוקה היא כי, מזונות מן העזבון הינם חריג לכלל היסודי בדיני צוואות לפיה  "מצווה לכבד את דברי המת". אי לכך, מזונות מן העזבון, כאשר יש צוואה, נפסקים במקרים אלו על בסיס צרכים הכרחיים בלבד, תשלום אשר פוגע ברצון המת "באופן נסבל" בלבד.

סעיף 59 לחוק הירושה קובע את אמות המידה לפיהן ייפסקו דמי מזונות מן העזבון :

1. שווי העזבון והיקפו.
2. במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה .
3. רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות, ערב פטירתו של המוריש. בית המשפט יבחן גם האם פטירת המוריש הביאה לשינוי בצרכיו של הזכאי למזונות.
4. רכושו של הזכאי למזונות.
5. הכנסות שיש לזכאי למזונות מכל מקור שהוא. במקרה בו הזכאי למזונות הינו בן זוגו של המוריש, לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו, של אותו זכאי, ממשלח ידו או עבודתו, אלא במקרה בו הכנסה זו שימשה לפרנסת בן הזוג או המשפחה ערב פטירתו של המוריש.
6. במזונות אותם הוא זכאי לקבל לפי סעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
7. במידה והזכאי למזונות הינו בן זוגו של המנוח –  יש לחשב את הזכויות המגיעות לו מקשר האישות, לרבות הזכויות המגיעות לאשה עפ"י כתובתה.

יש לשים לב כי, כאשר מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים או בעניין של פסולי דין ישנן כמה דרכים להבטיח את ניהול הכספים עבורם וזאת באמצעות מינוי אפוטרופוס או מינוי נאמן. על כך ניתן ללמוד במאמר אחר ומקיף.

אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

המחבר – עו"ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.