חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957

ככל חוקי המגן תכליתו של חוק הסכמים קיבוציים להגן על זכויות העובדים ולשם מתן אפשרות לעובדים להתאגד לשם שמירה על זכויותיהם במקום העבודה.

מהו חוק הסכמים קיבוציים?

תכליתו של חוק הסכמים קיבוציים לבסס את הזכות הבסיסית של העובדים להתאגד בוועד וארגון עובדים. חוק הסכמים קיבוציים קובע הגנות על עובדים המבקשים להתאגד ולהתארגן וכן על חברים בארגון עובדים מפני התנכלות של מעבידים עקב חברותם ו/או עקב פעילותם לקראת התארגנות כזו.

מהו הסכם קיבוצי ?

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בכתב ונחתם בין מעסיק או ארגון מעסיקים, לבין ארגון עובדים.

ההסכם הקיבוצי דן בכל העניינים הקשורים בהעסקת העובדים החל משלב קבלת מועמד לעבודה, תנאי העסקתו, יחסי עבודה, כללים לסיום תקופת העסקתו, זכויות וחובות של הצדדים להסכם. לרוב, ההסכמים הקיבוציים יקנו לעובדים תנאי העסקה טובים יותר מאשר הקבוע בחוקים השונים כמו: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, חוק פיצויי פיטורים.

ההסכם הקיבוצי מחייב את המעסיקים שחתמו עליו בין בעצמם ובין באמצעות חברות בארגון המעסיקים שחתם על ההסכם.

סוגי הסכמים
קיימים שני סוגי הסכמי קיבוציים:

הסכם קיבוצי מיוחד – הסכם זה מיועד למפעל או מעסיק מסוים, ונעשה בין מעסיק או ארגון מעסיקים, המייצג את המעסיק בהליך המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם, לבין ארגון העובדים היציג של העובדים עליהם יחול ההסכם. ישנם מקרים בהם ייחתם הסכם מיוחד למחלקה מסוימת בתוך אותו מעסיק.

הסכם קיבוצי כללי – הסכם זה מיועד לענף עבודה מסוים או לכלל ענפי העבודה בישראל. ההסכם נעשה בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה לבין ארגון המעסיקים העוסקים באותו ענף. כך למשל נחתמו הסכמים קיבוציים ב ענף השמירה, בענף החקלאות, בענף האלקטרוניקה והמתכת, בענף הבניין ועוד.

ישנם מקרים בהם הסכם קיבוצי יורחב לכלל העובדים בענף או במשק. זאת על מנת להחיל על כלל העובדים תנאי עבודה מועדפים ולמנוע מצב בו הם מופלים לעומת עובדים המאורגנים בארגון עובדים. ככל ושר העבודה והרווחה יחליט להחיל את הוראות ההסכם על כלל הענף או על כלל העובדים במשק הוא יוציא צו הרחבה ומכוחו יחולו תנאי ההסכם גם על מעסיקים ועובדים שלא מאורגנים באותו ארגון שחתם על ההסכם.

ארגון יציג של עובדים

היכולת לנהל משא ומתן עם מעסיק נתונה לארגון עובדים יציג. ארגון יציג של עובדים הוא ארגון עובדים שבין חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים, שעליהם חל ההסכם, או שהוא מייצג אותם לעניין אותו הסכם. ארגון העובדים היציג יכול להיות במפעל מסוים או ביחדת מיקוח או בענף מסוים הכול על פי מהות ההסכם המתגבש.

מספר העובדים חייב להיות הגדול ביותר ולפחות שליש מכלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.

הסכם שנחתם יהא בתוקף והאמור בו יישמר גם במידה וחל שינוי בארגון יציג, אלא אם ייחתם הסכם חדש.

יחידת מיקוח

יחידת מיקוח כוללת את כל העובדים שסכסוך העבודה או הליך המשא ומתן נוגע אליהם, ושלגביהם ניתן יהיה לחתום על הסכם קיבוצי ככל ותושג הסכמה. ישנם מקרים שאצל אותו מעסיק תהיינה מספר יחידות מיקוח שלכל אחת מהן יהיה ארגון עובדים יציג אחר בשל אינטרסים שונים.

לצורך הדוגמא:

  • כל העובדים אצל אותו מעסיק ואז יש יחידת מיקוח אחת.
  • עובדי סניף מסוים אצל מעסיק שמפעיל את עסקו במספר סניפים.
  • עובדי מחלקה אחת במקום העבודה, כאשר לא ניתן לאחד בין האינטרסים או סוג הצרכים של המחלקות השונות.
  • ייחוד מקצועי מסוים – כל מקרה לפי נסיבותיו יעלה צרכים כאלה. למשל באל-על יש יחידת מיקוח של הטייסים, יחידת מיקוח של הדיילים וכו'. בבית חולים יש יחידת מיקוח של הרופאים, יחידת מיקוח של האחיות, יחידת מיקוח של עובדי המשרד שכן לא ניתן לאחד בין הצרכים והייחוד המקצועי.

ככלל בית הדין לעבודה יעדיף לראות מעסיק כיחידת מיקוח אחת כדי להגדיל את מספר העובדים ובכך את כוחם לנהל משא ומתן.

רישום ועיון בהסכם

תוקפו של ההסכם הקיבוצי מיום שנחתם. לאחר חתימתו יש להגיש עותק הימנו לשר העבודה והרווחה או מי שמונה מטעמו זאת תוך חודשיים ממועד החתימה. לאחר מסירת העותק מההסכם כל אדם רשאי לעיין בו.

ביטול ההסכם

הסכם קיבוצי יכול להיחתם לתקופה מסוימת ובלתי מסוימת. אולם, גם במקרה שהסתיימה התקופה המסוימת ואף אחד מהצדדים לא הודיע על סיומו או בטלותו, הוא יישאר בתוקף ויהפוך להסכם לתקופת בלתי מסוימת.

הסכם לתקופה בלתי מסוימת, נעשה לתקופה שלא תפחת משנה אחת וככל הסכם הוא ניתן לביטול, בהודעה מוקדמת, על ידי כל אחד הצדדים.

שמירת זכויות

הסכם קיבוצי יכול להוסיף תנאים וזכויות לעובדים לגביהם הוא נחתם. מאחר וזכויות המוקנות לעובדים בחוק הינן זכויות קוגנטיות אשר לא ניתן לפגוע בהן ואין העובד רשאי לותר עליהן בהוראות אישיות בהסכם.

למען הסר ספק, ההסכם הקיבוצי יכול להוסיף על זכויות הקבועות בחוק, אך לא לגרוע מהן. במקרה בו מפעל החתום על הסכם קיבוצי מוזג או החליף בעלות, ההסכם הקיבוצי ימשיך לחול על העובדים הוותיקים ועל המעסיקים החדשים.

צו הרחבה

בהמשך לאמור לעיל, שר העבודה והרווחה רשאי להרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי בצו, את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, בין ביוזמתו ובין על פי בקשת הצדדים להסכם. צו ההרחבה יפורסם ויפורטו בו ההוראות שהורחבו, סוגי העובדים והמעסיקים עליהם הוא חל, מיום פרסומו לא ניתן לערער עליו והוא ייכנס לתוקף חודש לאחר פרסומו.

פגיעה בזכויות

מעסיק לא יפטר עובד, לא יפגע בתנאי העבודה ולא ימנע קבלה של אדם לעבודה רק בשל היותו חבר, או פעיל בארגון עובדים או אם הוא נמנע או הפסיק להיות חבר בארגון עובדים. החוק מחיל את ההגנות גם בשלב של פעילות לשם הקמה של ארגון עובדים. מעסיק שעובר על הוראות אלה צפוי להיענש. בתי הדין לעבודה ביטלו לא פעם פיטורים של עובדים לגביהם הוכח כי סיבת הפיטורים היתה עיסוקם בניסיון לארגן את העובדים במקום העבודה.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.

המחבר –עו"ד יוסף עזרא, עורך דין העוסק בדיני עבודה וזכויות עובדים.

משרדנו מייצג לקוחות מכל הארץ, לנוחותכם שני משרדים:
בשדרות הפלי"ם 8 (חלונות הסיטי) בניין אשל 1 קומה 2,בחיפה (המשרד הראשי).
רחוב המשביר 1, חולון.

צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי

שיחת הייעוץ הראשונית היא ללא עלות

המשרד המבוקש

צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי

שיחת הייעוץ הראשונית היא ללא עלות

המשרד המבוקש