גמלת סיעוד

רבות נכתב על מבחני התלות אותם עוברים אלה המגישים תביעה לקצבת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.

מבחנים משפילים בהם נתפסים המבקשים, רובם קשישים המבקשים לחיות את שארית חייהם בכבוד, כמתחזים אשר תכלית המבחנים הלכה למעשה למצוא את הפרצה ממנה ניתן יהיה "להסיק" כי המבקש יכול לבצע את הפעולות בעצמו ואינו זקוק לעזרה.

ישנם 6 מבחני תלות בפעולות היומיום (נקראות פעולות ADL) : תנועה, נפילה (היכולת לקום), הלבשה, רחצה, אכילה וטיפול בהפרשות. לכל מבחן יש ניקוד כאשר בסיכום הנקודות נקבעת רמת הזכאות של המבקש.

נוסף למבחנים אלה ישנם שני מבחנים המזכים בניקוד ללא קשר למבחנים האחרים ויכולים לשדרג את רמת הזכאות: הצורך בהשגחה וניקוד בגין "בודד".

הניקוד ורמת הזכאות משפיעים אף על הזכאות של המבקש לקבל רישיון להעסקת עובד זר על מנת שיטפל בו במהלך היום וידאג לצרכיו. רישיון העסקה ניתן רק כאשר המבקש מקבל זכאות ברמה ה' ומעלה ולשם כך הוא זקוק ל- 6 נקודות ADL. ככל שהמוסד לביטוח לאומי יקבע זכאות עם פחות מ- 6 נקודות לא ניתן יהיה לתת רישיון להעסקת עובד זר.

נוסף על כך, הקצבה המשולמת למי שצבר עד 5.5 נקודות שווה ל- 9 שעות בשבוע לעומת 16 שעות בשבוע אם יקבל 6 נקודות ול- 18 שעות אם יקבל 9 נקודות, מכאן החשיבות לקבלת ניקוד גבוה ובגין כל הליקויים מהם סובל המבקש.

מבחן ה"בודד" לפיו נוהג המוסד לביטוח לאומי הוא מבחן צר לפיו די שאדם נוסף מתגורר תחת אותה קורת גג עם המבקש כדי לפסול את זכאותו לניקוד בגין היותו בודד זאת גם אם אותו אדם נכה בעצמו.

בית הדין הארצי לעבודה דחה פרשנות זו ודחה את טענות המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי קבע כי לא די בהימצאות של אדם נוסף בבית כדי להפוך את המבקש ל"לא בודד". ככל ומצבו הרפואי של האדם שחי עם המבקש אינו מאפשר לו לטפל במבקש לא ניתן לראות בו זו כמי שמתגורר עם המבקש ומסוגל לעזור לו ועל כן קבע שעל המוסד לביטוח לאומי לתן למבקש את הניקוד ולהכיר בו כבודד.

בפסק דין אחר כתבה כב' השופטת ברק את הדברים הבאים:

"… כשמדובר בשאלה אם יש לראות זקן התובע גמלת סיעוד כזקן בודד או כמי שאינו בודד, יש לפרש את השאלה אם לבודד יחשב הזקן על פי תכלית החוק בו מדובר. יש לבחון לצורך מה יחשב אותו אדם כבודד. ומהי אותה תכלית כשמדובר בחוק הסיעוד. התכלית אינה שאותו זקן לא יסבול מבדידות, שיהיה לו עם מי לשוחח. התכלית היא, שיהיה לידו עוד אדם המסוגל להשגיח עליו ולעזור לו בפעולות היום יום. על כן אדם המתגורר עם בן זוג, שאף הוא מבוגר ואינו מסוגל פיזית לעזור לו או להשגיח עליו, יש לראותו כזקן בודד".

על אף הפסיקה הברורה ממשיך המוסד לביטוח לאומי להתעלם במקרים כאלה לתת למבקש את הניקוד שיכול להגיע ל- 2.5 נקודות שהן משמעותיות מאוד, ודבק בפרשנות המצומצמת של האם יש אדם נוסף בבית אם לאו ולא בוחן את שאלת היכולת לסייע למבקש הסיעודי.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי