לאחרונה ייצגנו זוג קשישים בני 86 ו 92 חסרי ילדים אשר קרוב משפחתם החליט להשתלט על חייהם כדי לקבל את רכושם.
בתחילה, קרוב המשפחה הגיע עם שני עורכי דין על מנת להחתימם על צוואה בה הם מצווים את כל רכושם לרבות ביתם, ממונם, המטלטלין שלהם לטובתו.
לאחר שסירבו לשתף אתו פעולה ולבצע את דרישתו הוא החליט לפעול בדרך אחרת בה חשב כי ינטרל אותם ויזיז אותם מדרכו.
קרוב המשפחה החל להוציא מביתם מטלטלין בטענות שווא ואף הבטיח להשיב את המטלטלין לביתם.
לאחר מכן החל לספר למחלקת הרווחה כי הם נסחטים ע"י חברים שבאים לקחת את רכושם.
אז הגדיל גם לעשות ולקח אותם לבדיקה אצל פסיכיאטר מטעמו וזאת על מנת להוציא תעודת רופא הקובעת שהם דימנטים ולא מסוגלים לשלוט על חייהם.
חשוב לציין כי הפסיכיאטר נמצא כמה עשרות קילומטרים ממקום מגוריהם, וכך קיווה קרוב המשפחה כי יתעייפו מהדרך הארוכה דבר שיסייע לו להשיג את מבוקשו.
עם קבלת התעודה פנה לבית המשפט על מנת לקבל מינוי אפוטרופוס על הקשישים.
בד בבד, החליט לאשפזם עם התעודה אותה קיבל במחלקה סגורה לתשושי נפש, איים עליהם כי יהרוג אותם באמצעות אקדח המצוי ברשותו והוציא צו הרחקה לחלק מהחברים שלהם ע"מ שלא יפריעו לו בזממו.
לאחר שהגשנו תביעה לביטול המינוי לבית המשפט לענייני משפחה הוא אכן בוטל בתוך פחות מ- 24 שעות ובמקומו מונתה עורכת דין חיצונית לתפקיד האפוטרופא.
לאחר מכבש לחצים הצלחנו לשחרר בשלב הראשון את הקשיש והוא חזר לפני כשלושה שבועות לביתו וזאת תוך פחות מחודש מאז נכנסנו לתמונה.
בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, ועל אף שכל החיצים כוונו אלינו, הפכנו את הקערה על פיה ובסיכומו של יום קיבלנו את ההחלטה לה חיכינו:
1. העושק חויב להשיב מיידית את רכושם של הקשישים תחת פיקוח שלנו.
2. האפוטרופא תצטרך לעבוד איתנו בשיתוף פעולה כ"שליחי בית המשפט".
3. לא יוטלו שום מגבלות על מבקרים והקשישים חופשיים להמשיך בחייהם בלי שמישהו יאיים עליהם.
המשפט "אל-תשליכני, לעת זקנה; ככלות כוחי, אל-תעזבני." מספר תהילים, מקבל כאן משמעות מצמררת ומהווה מבחינתנו תזכורת חשובה למה אנחנו במקצוע הזה.
המחבר – עו"ד יוסף עזרא הינו עורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.