הוצאה לפועל
לנוחותכם ריכזנו כאן עבורכם את התשובות על השאלות המרכזיות בנושא הוצאה לפועל (לחיצה על כל שאלה תיקח אתכם לתשובה)-
תוכן עניינים
מי יכול לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל?
1. אדם או חברה אשר זכו בפסק דין בבית המשפט או בבית הדין או בכל טריבונל אחר, יכולים להגיש את פסק הדין לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל השונות אשר פזורות ברחבי הארץ וזאת בכדי לקיים את פסק הדין. לשכת ההוצאה לפועל הינה למעשה מערכת האכיפה בה ניתן כאמור לאכוף פסקי דין של בתי המשפט.
2. אדם או חברה אשר מחזיקים בשיק שחולל, קרי הוחזר על ידי הבנק בטענה שאין כיסוי מספיק או ניתנה הוראת ביטול, יכולים גם כן להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
3. אדם או חברה אשר מחזיקים בשטר חוב, יכולים גם כן להגישו בלשכת ההוצאה לפועל ויצוין, כי ברוב המקרים, בעלי דירות אשר משכירים את הדירות שלהם או הבתים של לצדדים שלישיים, קרי לשוכרים כאשר השוכרים בחרו שלא לשלם את דמי השכירות ו/או השאירו בלכתם נזק לדירה או לבית, מגישים את שטר החוב בכדי להיפרע מהשוכרים.
4. בנוסף, ניתן להגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטרי משכון או משכנתא.
אדם אשר פותח תיק בלשכת ההוצאה לפועל נקרא “הזוכה” כאשר האדם או החברה אשר נגדם נפתח תיק ההוצאה לפועל נקראים “החייב”.
מהם המסמכים הנדרשים לשם פתיחת תיק ההוצאה לפועל
1. כאשר אדם או חברה מבקשים להגיש לביצוע פסק דין, עליהם להצטייד במסמכים הבאים:
1.1 פסק דין עליו מתנוססת חותמת של בית המשפט המאשר קרי המדובר במסמך מקורי.
1.2 בקשה לביצוע פסק דין אותה ניתן להוריד מהאתר של מרכז האכיפה והגבייה.
1.3 יפוי כח של עוה”ד – במידה ויש לכם עורך דין אשר מייצג אתכם בתיק.
2. שיק שחולל או שטר חוב אשר מבקשים להגישו לביצוע, יש להצטייד במסמכים הבאים:
2.1 בקשה לביצוע שטר/שיק אותה ניתן להוריד מהאתר של מרכז האכיפה והגבייה.
2.2 השיק המקורי שחולל.
2.3 צילום של השיק שחולל משני צדדיו.
2.4 היה ומדובר בשיק שניתן ע”י חברה – יש להביא אישור מרשם החברות עם פרטי החברה.
2.5 יפוי כח של עוה”ד – במידה ויש לכם עורך דין אשר מייצג אתכם בתיק.
3. פתיחת תיק מזונות לפי פסק דין:
3.1 פסק דין חתום ומאושר על ידי בית המשפט (הסכם גירושין).
3.2 אישור מביטוח לאומי כי הזוכה אינו מקבל כספים מביטוח לאומי או כי ניתן אישור ע”י ביטוח לאומי לגביית החוב.
3.3 טופס פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל בכל הקשור למזונות אשר ניתן להוריד באתר של מרכז האכיפה והגבייה.
3.4 יפוי כח של עוה”ד – במידה ואתם מיוצגים על ידי עורך דין.
יצוין, כי יש למלא את המסמכים הנדרשים לשם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בדייקנות מרבית אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם גובים סכומים ביתר או בפחות כאשר עו”ד של הצד שכנגד עלול לעשות לכם “בעיות” בעתיד ועל כן, מילאו את הטפסים בכובד ראש ובזהירות.
לאור האמור יודגש, כי בשל טעויות אשר קראו לזוכים במועד פתיחת ההוצאה לפועל ובשל חוסר ידע, מומלץ להיעזר בעו”ד שהינו מומחה ומנוסה בתחום.
לאיזו לשכת הוצאה לפועל יש לגשת בכדי לקיים את פסק הדין או השיק שחולל?
בניגוד לתביעות אשר מוגשות לבתי המשפט השונים לפיהם יש לבדוק היכן להגיש את התביעה, הרי שהזוכה יכול לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל השונות בארץ לפי נוחיותו.
אך יודגש, כי בטפסים במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, יש לציין, כי היה ותוגש התנגדות ע”י החייב, מיהו בית המשפט המוסמך לטפל בתיק. עניין, זה יש לבדוק אל מול עו”ד מוסמך בכדי להימנע מבעיות מיותרות.
תשלום אגרה ללשכת ההוצאה לפועל
לאחר שהגשתם את כל המסמכים ללשכת ההוצאה לפועל ולאחר שהפקידים אישרו לכם כי כל המסמכים צורפו, עליכם לשלם אגרה ללשכת ההוצאה לפועל בגין פתיחת התיק.
1. בגין ביצוע פסק דין – יש לשלם סך של 1% מסכום פסק הדין.
2. בגין שיק שחולל או שטר – יש לשלם סך 1.25% מסכום השקים.
תשלום האגרה ללשכת ההוצאה לפועל יש לשלם בגזברות ההוצאה לפועל במזומן בלבד (עו”ד יכולים לשלם באמצעות שיק הרשום על שמם).
אזהרה לחייב
לאחר שצרפתם את כל המסמכים ושילמתם את האגרה ללשכת ההוצאה לפועל, יינתן לכם מס’ בלשכת ההוצאה לפועל וזאת בכדי לזהות את התיק שלכם. המספר הנ”ל הוא למעשה תעודת הזהות של התיק שלכם ותידרשו לזוכרו בכל עת שהתיק פעיל.
לאחר שתיק ההוצאה לפועל נפתח, תשלח לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב לכתובת מגוריו (כפי שצוין בבקשה במועד פתיחת התיק).
באזהרה יצוין מקום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, מספרו של תיק ההוצאה לפועל, גובה החוב, פרטי עו”ד (באם יש), פרטי הזוכה, פרטי החייב וכו’.
בהרבה מקרים, האזהרה חוזרת מסיבה שהחייב העתיק כתובת, לא נדרש וכו’ ועל כן לא ניתן יהיה לנקוט בהליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עד אשר החייב יקבל את האזהרה. על כן, הרבה זוכים וזאת באמצעות עורכי הדין שלהם, שולחים את האזהרה בעצמם בכדי להיות בטוחים שהחייב יקבל את האזהרה ולפיכך יש לשקול את העדיפות הזו וזאת חרף העובדה כי היא יותר יקרה אך חוסכת בזמן יקר.
ויודגש, כל עוד לא קיבל החייב את האזהרה, לא ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל.
כמובן שיש חלופות נוספות, אך כדאי להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום.
פעולות בהם יכול הזוכה לנקוט במסגרת הליכי ההוצאה לפועל
זוכה אשר שלח את האזהרה לחייב והחייב קיבל אותה ולא הגיב לאזהרה (לחייב יש 20 יום ליתן תשובה לאזהרה, כפי שיפורט בהמשך), יכול הזוכה לנקוט בהליכים כנגד החייב לרבות, עיקולים בבנקים, חברות ביטוח, כרטיסי אשראי, לשכות רישום המקרקעין, הטלת עיקול על רכבים וכו’.
יודגש, כי ניתן גם להגיש בקשה להטלת עיקול בטרם נמסרה האזהרה לחייב, אך יש לציין, כי לבקשה הנ”ל יש לתת פירוט מתאים בצירוף תצהיר המאומת על ידי עורך דין כאשר רק מנימוקים מתאימים, יסכים ראש ההוצאה לפועל להטיל עיקול בטרם האזהרה הגיעה לחייב.
מתי ניתן לסגור את תיק ההוצאה לפועל או לחילופין, להגיע להסדר עם החייב
בכל שלב יכול הזוכה להחליט כי ברצונו לסגור את תיק ההוצאה לפועל היה ושולם החוב או בהגיעו להסדר תשלומים עם החייב.
בהרבה מקרים, מגיעים הזוכה והחייב להסדר בכל הנוגע לתשלום החוב ולאחריו נסגר תיק ההוצאה לפועל.
תיק הוצאה לפועל שנסגר על ידי הזוכה, לא ניתן יהיה לפתוח אותו שוב ועל כן יש ליתן את הדעת לפני שבוחרים לסגור את תיק ההוצאה לפועל.
כיצד על החייב לנהוג לאחר שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל
חייב אשר נפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל, צריך לבדוק האם הוא אכן חייב דבר מה לזוכה. בהרבה מאוד מקרים נפתחים כנגד חייבים שונים תיקים בלשכות ההוצאה לפועל השונות מבלי שהחייבים חייבים ולו שקל אחד ועל כן, בדקו האם יש לכם חוב לזוכה.
לאחר שהחייב קיבל את האזהרה הוא יכול לבחור בכמה חלופות כגון:
1. לשלם את החוב במלואו וככה ייסגר התיק.
2. לשלם את צו החיוב בתשלומים שנקבע באזהרה.
3. להגיש בקשה לצו חיוב בתשלומים במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולצרף אליו מסמכים בכל הנוגע למצבו הכלכלי.
4. לבקש שתיערך לו חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל.
במידה ואין לכם חוב לזוכה או שהזוכה חייב לכם כסף או קיים הסכם כלשהו עם הזוכה לפיו אתם לא חייבים לא מאומה, הרי שניתן להגיש בקשה בטענת “פרעתי”, קרי החייב טוען, כי לאחר שניתן פסק הדין הוא שילם את חובו לחייב.
טענת “פרעתי” ניתן להגיש בכל עת בלשכת ההוצאה לפועל בו נתפתח תיק ההוצאה לפועל ע”י הזוכה.
את הבקשה לטענת “פרעתי” יש לתמוך בתצהיר ומומלץ להגישה בתוך 20 ימים מיום קבלת האזהרה בכדי לעכב את הזוכה מלנקוט נגדכם בהליכים.
יצוין ויודגש, כי החייב אשר טוען טענת “פרעתי” עליו נטל ההוכחה, קרי עליו להוכיח כי שילם את חובו לזוכה או כי הזוכה חייב לו כספים וכו’.
ברוב המקרים, לאחר הגשת טענת פרעתי, יעוכבו ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל והעניין יתברר אל מול ראש ההוצאה לפועל שהינו שופט שלום.
ראש ההוצאה לפועל יזמן את הזוכה והחייב לדיון בלשכת ההוצאה לפועל ולאחר מכן ייתן החלטה באם לסגור את תיק ההוצאה לפועל או להשאיר אותו פתוח.
על החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתן להגיש ערעור (במידה ורוצים) לבית המשפט המחוזי אשר מוסמך לטפל בערעור.
עוד יודגש, כי היה וראש ההוצאה לפועל יגיע לידי מסקנה כי הבקשה לטענת “פרעתי” הוגשה שלא בתום לב, אזי הוא יכול לפסוק להוצאות כנגד החייב אשר הגיש את הבקשה.
חייב אשר נפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל בגין שיק שחולל או שטר, יכול להגיש בתוך 20 יום מיום שהוא קיבל את האזהרה, התנגדות לביצוע שטר.
בהתנגדות לביצוע שטר מעלה החייב טענות בכל הנוגע לשטר ומדוע הוא אינו צריך לשלם בגינו. את ההתנגדות לביצוע שטר יש להגיש עם תצהיר וכן מסמכים התומכים בטענות החייב.
לאחר שהחייב מגיש התנגדות לביצוע שטר, ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מעוכבים והתיק מועבר מלשכת ההוצאה לפועל בו הוא מתנהל לבית המשפט המוסמך לטפל בהתנגדות לביצוע שטר.
התצהיר המצורף להתנגדות מהווה למעשה כתב ההגנה של החייב ועל כן, כבר בעת כתיבת ההתנגדות לביצוע שטר יש להיזהר ולהכין אותה היטב בכדי שלא יטענו להרחבת חזית, קרי שהחייב העלה בבית המשפט טענות אחרות או נוספות כנגד הזוכה אשר לא הועלו בהתנגדות לביצוע שטר.
לאחר שההתנגדות לביצוע שטר מועברת לבית המשפט המוסמך, מתנהל למעשה משפט לכל דבר ועניין בכל הנוגע לשטר. בית המשפט לאחר שיפסוק בעניין או שייתן פסק דין לטובת החייב ותיק ההוצאה לפועל ייסגר או שיוחלט, כי יש להשאיר את תיק ההוצאה לפועל פתוח משום והחייב לא הוכיח את טענותיו.
חייב אשר לא הגיש התנגדות במועד, קרי לאחר 20 יום מיום שקיבל את האזהרה, יידרש להגיש בקשה בכדי שיוכל להגיש את ההתנגדות לביצוע שטר כאשר ככל ותוגש ההתנגדות מאוחר יותר, כך יקטנו הסיכויים שבית המשפט יסכים לקבל את ההתנגדות לביצוע שטר.
היה וברצונכם להגיש התנגדות לביצוע שטר אזי מומלץ להיוועץ בעו”ד מנוסה בתחום בכדי לבחור את הטענה הנכונה משום והיה ותטענו טענות שאינן נכונות, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים הוצאות לזוכה.
חקירת יכולת
חייב אשר הגיש בקשה בטענת “פרעתי” או הגיש התנגדות לביצוע שטר כאשר בסופו של יום הן נדחו, עומדת לו האפשרות לבקש שתיערך לו חקירת יכולת.
גם אם החייב לא הגיש בקשה בטענת “פרעתי” או התנגדות לביצוע שטר, הוא יכול לבקש שתתקיים חקירת יכולת.
חקירת יכולת נערכת בפני ראש ההוצאה לפועל ובה מפרט החייב את מצבו הכלכלי, קרי הוצאות והכנסות חודשיות שלו, לרבות – הצגת תלושי משכורת, דפי חשבון וכו’ ויודגש, כי הבקשה לחקירת יכולת נתמכת בתצהיר.
לאחר שמתקיימת חקירת יכולת לחייב, מחליט ראש ההוצאה לפועל מה יהיה גובה צו החיוב בתשלומים של החייב בתיק ההוצאה לפועל, קרי מהו הסכום הכספים אשר ישולם ע”י החייב בכל חודש לזוכה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
חייב אשר נקבע לו צו חיוב בתשלומים כאמור, מחויב לשלמו מידי חודש בחודש כאשר במידה והנסיבות נשתנו, יכול החייב לחזור ולבקש חקירת יכולת נוספת בכדי לשנות את צו חיוב בתשלומים.
כל עוד משלם החייב את צו החיוב בתשלומים מידי חודש בחודשו, לא יוכל הזוכה לנקוט נגדו בהליכים.
חייב אשר יבחר שלא לשלם את צו החיוב מסתכן בכך שראש ההוצאה לפועל עלול לראות אותו כמשתמט מתשלום צו החיוב והוא עלול להורות על צו הבאה ולאחריו על פקודת מאסר כנגד החייב ולפיכך, יש להכין את הבקשה לחקירת יכולת ולפרט את המצב הכלכלי של החייב בכובד ראש וליתן על כך את הדעת.
איחוד תיקים
כאשר כנגד חייב תלויים ועומדים מס’ תיקי הוצאה לפועל, בין אם באותה לשכת הוצאה לפועל או בלשכות הוצאה לפועל שונות, יכול החייב להגיש בקשה לאיחוד תיקים.
את הבקשה לאיחוד תיקים יש להגיש בלשכת ההוצאה לפועל בה נפתחו רוב תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב.
נשאלת השאלה, מהם היתרונות בהגשת בקשה לאיחוד תיקים?
1. לאחר שהחייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים אזי כל תיקי ההוצאה לפועל מכונסים תחת תיק הוצאה לפועל אחד וככה יכול החייב בכל רגע נתון לדעת את גובה החוב בכל הנוגע לכל התיקים והאם הוגשו נגדו בקשות כלשהן או האם מתנהלים נגדו הליכים – הכל תחת תיק הוצאה לפועל.
2. החייב לא צריך לבדוק בכל רגע נתון בכל תיק מה קורה ומה מתנהל והוא לא צריך לחשוש שהזוכים יפעלו נגדו בעת ובעונה אחת.
3. לאחר שמוגשת בקשה לאיחוד תיקים, מתנהלת לחייב חקירת יכולת מרוכזת וזאת במקום לקיים חקירות יכולת שונות בכל תיק ותיק. לאחר שנקבע לחייב צו חיוב בתשלומים בתיק האיחוד, משלם החייב את צו החיוב החודשי שנקבע לו כאשר התשלום הנ”ל מחולק באופן יחסי בין הזוכים הנושים בהתאם למצבת החובות של כל אחד ואחד מהם.
4. כל עוד משלם החייב את צו החיוב בתשלומים מידי חודש בחודש, לא יכולים הזוכים לנקוט בהליכים כנגד החייב וכמשך, לא צריך החייב לחשוש מהזוכים כי הם ינקטו נגדו בהליכים בתיקים השונים לולא היה לו איחוד תיקים.
5. בקשה לאיחוד תיקים יכולה להוות אמצעי לחץ על הזוכים בכדי שיגיעו עם החייב להסדר פשרה בכל הקשור לחוב ובכך להביא לסגירת תיקי ההוצאה לפועל של החייב משום והזוכים יודעים, כי כל אחד ואחד מהם יקבל בסופו של יום סכום נמוך אשר יתפרס על מס’ שנים לא מבוטל.
חייב אשר מעוניין להגיש בקשה לאיחוד תיקים, מומלץ וייעזר בעו”ד המנוסה בתחום לאור מורכבותו ובמיוחד לאור ההשלכה שיש לה על החייב ובמיוחד על צו החיוב, לכשייקבע.
יצוין ויודגש, כי לאחר שנפתח תיק איחוד לחייב מוטלות עליו באופן אוטומטי, ההגבלות הבאות:
1. יציאתו של החייב מהארץ מעוכבת.
2. החייב ייחשב כלקוח מוגבל מיוחד על פי חוק שיקים ללא כיסוי.
3. הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב.
4. החייב ייחשב כחייב מוגבל באמצעים.
כיצד חייב יכול להתגונן מההליכים שננקטים על ידי הזוכה
כפי שצוין לעיל, כנגד החייב ניתן לנקוט במספר הליכים לשם גביית החוב. אחד ההליכים בהם נוקטים הזוכים חדשות לבקרים הינם הליכי עיקול מיטלטלין, קרי הזוכה מבקש לעקל את כל המיטלטלין שיש בביתו של החייב או בחנות שלו וכו’ בכדי למכור אותם לצדדים שלישיים באמצעות הליך מכירה ובכך להיפרע מידי החייב.
הליך זה הינו הליך לחץ יעיל בכדי לאלץ את החייב לשלם את חובו לזוכה אך עומדת לחייב או לבני משפחתו האפשרות להתגונן מפני הליך זה באמצעות הגשת בקשה למתן סעד הצהרתי ובכך לטעון כי המיטלטלין אינם ניתנים לעיקול משום והם אינם שייכים לחייב.
הגשת בקשה למתן סעד הצהרתי הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין כאשר הבקשה מוגשת לבית המשפט המוסמך ויש לצרף לה תצהיר כך שמומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום.